שירות לאומי- מתסכל - איך לדעת למצוא?

שלום לתותחית.
כן, ואני מתכוונת לזה, לא רק לשלום, אלא גם, ובעיקר - לתותחית.
להיות מודעת לעצמך, לדעת איפה את ומה השאיפה,
אלו דברים שממש לא ברורים מאליהם.
הרבה יותר קל להיגרר אחרי הרוב והנטייה הרווחת,
מה לעשות שלחץ חברתי זה לא רק מושג לפעולה של שבט נבטים,
אלא עובדה קיימת בכל שלבי החיים שמופיעה בצורות אלו ואחרות.
לכן, אני הרבה יותר ממעריכה את היכולת שלך לעשות שנייה קאט מהכל,
ולעבור ל´רגע, חושבים´ (סאלח שבתי, שם, שם).
רק מה שזה לא נגמר אצלך בלחשוב,
אלא את מנתחת את הדברים ברמה כזאת שפשוט לקרוא ולהתפעל!
מה גם, שבזמן האחרון יצא לי לפגוש לא מעט שמיניסטיות במצב דומה לשלך,
שהשיקול של מה טוב לי שקוע עמוק מאד במשבצת של ´מה מגניב לעשות´
ו´איפה ישמעו שעשיתי שירות יעשה את זה להרבה בחורים שירצו לפגוש אותי בעתיד הלא רחוק´
או יעשה את הקורות חיים להרבה יותר מסתם קורות חיים.
לפעמים לא תמיד זה מה שאומרים, או שחושבים במודע,
אבל בהחלט זה הקו המנחה, שעליו יושבות הסיירות שהן מוצאות את עצמן רשומות אליהן.
ואם נסכם במשפט, החשיבה בעניין היא לא תמיד מתוך הסתכלות פנימה אלא חיצונית והלאה,
והכי כואב שלרוב זה נעשה מחוסר מחשבה או מודעות או משניהם גם יחד.

אתמול הלכת עם חברות לפיינל סייל בקסטרו, ראית מעיל מה-יפה,
כזה שהכפתורים בדיוק כמו שאת אוהבת, והשרוולים, אין. המילה האחרונה...
קיצור, אחד כזה שאם השיר ´לפעמים חלומות מתגשמים´ לא היה כבר נכתב, היית כותבת אותו עכשיו.
אה, ועוד לא גילינו שהוא בכלל לא יקר,
פשוט מציאה, שפרייארית קטן על מי שמשאירה אותו על הקולב.
(ובאמת תעזבי את זה, שיש אותו לכל אלה שמתלבשות הכי-הכי והטעם שלהן לוקח מקום ראשון בהליכה),
מהר מהר בדקת בתוויות וראית בין כל המעילים שמציצות אלייך רק כאלה שכתוב עליהם XS, M, L,
בעקרון את יודעת שאת צריכה דווקא את ה-S,
אבל אמרת לעצמך, אולי הפעם הגזרה שונה משהו ותוכלי להסתדר עם אחת המידות הקרובות.
מדדת את האקסטרה סמול, ו...לא, לא מתאים,
כיאה לתותחית, לא התייאשת ומדדת את המדיום,
כל הבאסה, שגם הפעם זה היה ממש לא מתאים.
מה נראה לך את הולכת לעשות עכשיו:
ללכת עם אחד משניהם לקופה, לשלם, וללכת הביתה מאושרת במעיל המהמם שקנית?
או, אומנם בצער רב, אבל הכיוון הוא להחזיר את המעילים לקולב, ומשם למקום?
מן הסתם, את לא מבינה ושואלת את עצמך:
´מה, את מוזרה?
ברור שאופציה א´, היא לא אופציה.
למה שאני יקנה מעיל שאין לי מה לעשות איתו?!
נכון שהוא יפה, אבל איך בדיוק אני אלבש אותו, מעיל יפה זה טוב,
אבל את יודעת לא קונים מעיל סתם שישכב בארון´.
ואני שואלת: למה מה שברור לנו במעיל, לא ברור לנו בדברים הרבה יותר מהותיים?
נכון שמי שעושה לדוג´ שר"ל ברחשי לב שההרשמה לסיירת שלהן נסגרת תוך שתי דקות,
ואין סוף לסיפורים שרצים על הראיונות שהולכים שם, ועזבי את זה שיש שלבים שצריך לעבור,
זוכה להרבה יותר פשששש... מהסביבה, מאשר מישהי ש´כולה´ עשתה שירות באיזה גן חינוך מיוחד.
לצערי, זה חלק מה´עלמא דשקרא´ שאנחנו חיים בו.
עולם שבו מתייחסים לחיצוניות הרבה יותר מל-תוך ולתוכן.
עם ישראל צריך בנות שילכו למקומות הנחשבים,
אבל לא פחות (ואפילו יותר) צריך בנות גם במקומות האחרים,
וכל היופי הוא שכל אחת עושה את מה שנכון לה,
וככה הפאזל הזה משלים את עצמו, ויש בנות נפלאות בכל מקום.
נכון, קל להבין בשכל וקצת יותר קשה להעביר לרמת הלב והת´כלס,
אבל כמו שיפה תיראי בבגד שבמידה שלך ומתאים לך,
ככה תותחית את תהיי כשתפעלי בתחום ובמסגרת שהכי תתאים לך.
כי לעשות שירות במקום פחות נחשב זה ממש לא מציאות של בדיעבד אלא האמא של הלכתחילה!!
תזכרי שפחות נחשב, זה בעיני בני אדם, זה לא שמי שצריך אותך שם באמת פחות צריך.
בכלל, לפעמים נדמה ששירות לאומי הוא נתינה, ולכן שיהיה טוב כשעושים חסד, זאת איזו אקסטרה,
אבל, צריך להבין, שזה הבייסיק, כי כשלך יהיה טוב, ותקומי כל בוקר עם חיוך על הפנים,
אז לא משנה איפה תהיי, כי רק ככה תוכלי לפעול ולעשות בצורה הטובה ביותר.
ואם יש משהו שאני סגורה עליו לגמרי, זה-זה.

אז איך בוחרים לאיזה כיוון ללכת?
דבר ראשון תשאלי את עצמך מה את אוהבת לעשות.
אחר כך תחשבי איזה תחום את חושבת שמתאים לך:
ילדים/נוער/נוער בסיכון/חינוך מיוחד/זקנים/חולים/עבודה משרדית/כל תחום אחר ששכחתי,
נקודה נוספת ששווה לחשוב עליה היא מה יהיה לך טוב:
שרות לאומי שתטחני שעות ותעבדי 25 שעות ביממה, או משהו קצת יותר סולידי שמשאיר לך זמן לעצמך.
אם היית רוצה לשלב בשנה הזאת מדרשה? או אולי בא לך יותר על גרעין תורני?
מבחינת איזור: היית רוצה להתנדב קרוב לבית, רחוק אבל לא ממש,
או דווקא בא לך על הקצה השני של הארץ?
אגב, אני בטוחה שסובבים אותך הרבה אנשים טובים שהיו שמחים להקשיב ולייעץ לך.
אל תתביישי לפנות לאחד מהם, תתפלאי לגלות עד כמה זה יכול להקל ולעזור גם יחד.
דבר אחרון, תתפללי לקב"ה,
תספרי לו כמה חשובה לך השנה הזאת, לא בשביל שירוצו הסיפורים על ´זאתי [ה]מלכה´,
כמו שבאמת את רוצה להיות שליחה טובה שלו בעולם הזה, לקדש שם שמיים, ולהוסיף טוב וחסד.
תשפכי לו את הלב, שיעזור לך מלמעלה (כי מה לעשות דברים שרואים משם לא רואים מכאן),
ויכוון אותך למקום שאת הכי תתרמי בו והוא הכי יתרום לך.
בהצלחה רבה=)
רק טוב ושבוע טוב
רינת
rintz3@gmail.com