שאלה
אני חיילת דתיה בצה"ל כבר שנה, ומכיוון שלמדתי באולפנא, וכל חברותי הן דתיות, אני מעורה בשאלת ההעדפה בין שירות לאומי או צבאי.
רציתי לשאול שאלה שמציקה לי כבר זמן רב:
ישנן בנות רבות, שבמהלך כיתה י"ב, מתמיינות הן לשרות צבאי והן לשרות לאומי - זאת כיוון שאינן יודעות עדיין איזה מסלול הן רוצות. נשאלת השאלה: האין זה אבסורד?! הרי מי שהולכת לשירות לאומי, עושה זאת כיוון שטעמי הדת והמצפון מונעים ממנה לשרת בצה"ל, אז כיצד היא מתמיינת ומחפשת תפקיד צבאי בו זמנית לשירות לאומי?!.
ניתן להבין מהכותרת לשאלה, כי כנראה שבנות אלו יכולות לשרת בצה"ל מבחינה דתית, אך מחפשות שירות לאומי, בגלל התנאים הנוחים. ואכן, יש לי חברות, שבחרו בשירות לאומי בגלל התנאים, הרי הן יכלו לשרת בצה"ל - עובדה שניסו להתמיין למערכת, ובסוף הצהירו.
תשובה
ב"ה
שלומות,
ביקר,
עקרונית את ודאי צודקת,מי שלא רואה בשירות צבאי מסגרת ראויה, ראוי לה שלא תתחיל לבחון מסגרת צבאית.
אולם, פעמים רבים, בנות מתלבטות – ערכית למקום בו ישרתו יש משקל משמעותי בקבלת ההכרעה שלהן. זה לגיטימי שאני מוכן "לוותר" על עקרונותיי כדי לשרת בשירות צבאי מסוים שנראה לי חשוב ומתאים לי.
אני לא תומך בכך, אבל אולי זהו בסיס להסבר.
?? נוסף קשור בכך שהדבר מתלבטת ולא קבלה ועד אז היא מבקשת לבחון את כל האופציות העומדות לרשותה .
ושוב,לענ"ד - אין לי אלא לקבל את עמדך הבסיסית.
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם