שאלה
שלום הרב,
אני נמצאת בדילמה קשה מאוד ואשמח לקבל דעת תורה.
אני תלמידת כיתה י"ב ועלי להחליט מה ארצה לעשות בשנה הבאה. לאחר בירור עמוק עם עצמי החלטתי שהתפקיד שאתרום בו הכי הרבה הוא קומונרית בבני עקיבא וב"ה התקבלתי וכרגע אני בחיפושים למקום מתאים. כך שהתכנון הוא- שנת שירות לאומי כקומונרית ושנה אחרי מדרשה/ מדרשת שילוב יחד עם שירות לאומי.
בזכות ה', היום יצא לי לדבר עם בחור ישיבת הסדר חזק מאוד והוא אמר לי בלי שום קשר אלי שאנשים קודם כל צריכים לבנות את עצמם בצורה רצינית ומשמעותית על מנת שיתנו לאחרים.. המילים הללו חדרו לי עמוק בפנים...
ואני מסכימה איתן מאוד.
יש לציין שמצבי הרוחני וההשקפתי ב"ה מיושב אבל כמובן שיש הרבה לאן לעלות.
כרגע אני נמצאת במצב שאני חייבת להחליט האם לבחור בשנת מדרשה ולהתמלא על מנת לתת ממקום מובנה יותר? או לצאת לשנת שירות ולהתמלא בנתינה ופתיחות לחיים המעניינים ומיד לשוב למדרשה שתיישב את דעתי וכל מה שנפתחתי אליו במהלך השרות?
אני ממש צריכה דעה אמיתית שתעזור לי לקבל החלטה מכריעה מאוד מאוד.
תודה מראש
תשובה
עדי שלום
השאלה ששאלת נכונה כל יום מהחיים.
ישנם כאלה שגם בגיל 70 עדיין צריכים מקודם להתמלא ועדיין לא יכולים לצאת להשפיע. מאידך, ישנם כאלו שכבר בכיתה י יוצאים להדרכה משפיעים ועדיין לא גמרו לבנות את עולמם.
הסכנה בדרך הראשונה היא שתמיד נידחה את הנתינה מאחר ותמיד יש מה למלא ותמיד יש חששות שמא ניפול ואף פעם לא נוציא באמת את יכולותינו. אוסיף חשש שייתכן שאלה שצריכים את עזרתנו כבר יהיו במצב כ כך קשה שאנחנו לא נוכל לעזור להם.
החשש השני הוא שאדם "בוסר" עלול לקלקל כשהוא נותן ובמקומות מסויימים הוא עלול להתקלקל.
מנסיון גדול ראיתי שאדם שנותן בד"כ הוא גם נבנה והקב"ה מוסיף את עזרתו.
בחב"ד שולחים לשליחות את הבחורים וההבאחה של הרבי היתה שמתוך שהם טרודים בשליחות אינם בולעים קלקולים מבחוץ.
התשובה לגבייך: אם את מרגישה שכעת עלייך לתת לעם ישראל אל תחששי מזה והקב"ה יעזור. עשי לך עוגנים- זמנים לחיזוק בתורה וביראת שמים והנקב"ה יהיה בעזרך. אם את חוששת מהנפילות ואת מרגישה שזה משתק אותך לכי קודם למדרשה.
אגב- האם היית מדריכה למרות שלא גמרת לעצב את אישיותך?
בהצלחה בכל אשר תפני מועדים לשמחה אמיר ורד