שאלה
תודה על התשובות לשאלות ששאלתי בנושא זה לאחרונה.
1. אם הבנתי נכון, כשמדובר במאפים לא מספיק לאכול כזית כי צריך להעריך "כזית" לפי נפח הבצק מיד לאחר הלישה לפני שהבצק תופח, ולא לפי הנפח של המאכל המוכן. לכן יתכן שבעוגות, לחם וכדו' צריך שיעור של אפילו שניים או שלושה זיתים כשזה לאחר האפיה. האם הבנתי נכון? (יש לציין שאם אכן זה כך נוצרים הרבה ספקות לשער מה זה "כזית" במאפים. קשה להעריך איך היה הבצק בזמן הלישה...).
2. האם בשאר סוגי המאכלים כן אפשר לחשב "כזית" כ-27 סמ"ק של המאכל המוכן (ולא איך היה בזמן הכנתו)? בלי סייגים כלשהם או מקרים יוצאי דופן?
3. מה העניין של "שיעור אכילת פרס"? האם זה אכן ארבע דקות? אם אדם אוכל ארוחה שלמה ומשביעה שיש בה שיעור כזית לפחות, אבל נוהג לאכול לאט ולעתים לא מספיק לאכול כזית תוך ארבע דקות (כמוני...). האם יתכן שלאדם זה אסור לברך, בגלל הכלל של שיעור אכילת פרס, למרות ששבע ואכל ארוחה מלאה?
ואם אדם אוכל באותה ארוחה יחד גם מאכל שברכתו "בורא נפשות" וגם מאכל שברכתו "על המחיה" למשל. זה עוד יותר מקטין את הסיכוי שיספיק לאכול כזית מכל אחד ואחד משני סוגי המאכלים בתוך ארבע דקות.
ואולי בכלל הידע שלי מוטעה לגבי הלכה זו (אני מאוד מקווה)? כי זה נשמע לי מאוד לא הגיוני וגם מאוד מקשה על החיים לעמוד עם "סטופר" כל פעם שאוכלים, ולהיות במעין תחרות כדי להספיק. ולהסתכל כל הזמן על השעון ולעשות את כל החישובים של האם הספקתי בארבע דקות? והאם הספקתי זאת לגבי כל אחד מסוגי המאכלים שהיו בארוחה, גם מ"מזונות" וגם מ"שהכל" וכדו'. זה ממש נראה לי מסובך.
4. האם יש סייגים נוספים בנושא שיעור ברכה אחרונה? או כללים נוספים שחשוב לדעת? בעיקר כדי שלא אברך ברכות לבטלה, כמו שקרה לי, למשל, לפני שנודע לי שבמאפים לא מספיק שיעור כזית של מאכל מוכן (כמו שהוזכר בסעיף 1). רק לאחרונה התחלתי להתוודע לפרטי ההלכה בנושא זה וכאמור, זה נראה לי מאוד מסורבל ובעייתי ליישם את זה וכל הזמן נוצרים אצלי ספקות האם אכלתי כשיעור..זה מאוד מטריד. אני מאוד מקווה לקבל הבהרות שיעזרו לי. ואני מאוד מקווה שטעיתי בהבנת פרטי ההלכה והיא לא כזו מסורבלת ויוצרת ספקות יומיומיים.
תודה רבה
תשובה
ב"ה מוצאי שבת פרשת "ויגש" תשס"ג
שלום רב!
השיעור נקבע לפי המאפה אחרי אפייתו או בישולו כשהחללים ניכרים לעין יש לשער את המאכל ללא החללים, אין משמעות לבצק, למרות שיש באחרונים דעות שמשערים את הבצק, רוב האחרונים אינם סוברים כך.
במאכלים שבשלו אותם במים ותפחו, וידוע שיש בהם חללים, כיוון שאינם נראים לעין, הם מצטרפים לשיעור, מציאות זו שכיחה באורז וקטניות.
יש לאכול את המאכל בשיעור של כדי אכילת פרס, שזה כ- 7 דקות על פי פוסקי זמננו. אין צורך לשבת עם סטופר, אלא יש לאכול בצורה רצופה, ובדרך כלל בפרק זמן כזה מגיעים לשיעור כזית.
מאכל שברכתו "בורא נפשות" לא מצטרף למאכל שברכתו "מעין שלוש", רבים מהאחרונים סוברים שבמקרה זה יברך "בורא נפשות" אבל כיון שיש דעות שלא מברכים כלל, כשלא אכל שיעור בסוג אחד של ברכה, אנו נוקטים "ספק ברכות להקל",ולכן יש לדאוג לאכול מכל סוג שיעור של כזית בפרק הזמן הנ"ל על מנת להתחייב בברכה אחרונה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם