שאלה
עמיתה חילונית בעבודה התחילה לאחרונה להתעניין בדת היהודית וברוחניות בכלל. היא שאלה אותי מספר פעמים על נושאים ספציפיים ובכלל על הדת. שאלתי היא האם ליצור איתה שיחות יזומות, או לענות בקצרה על כל שאלה ודיו?.
תשובה
ב"ה
שלומות,
זו שאלה מסוג השאלות שאין עליהן תשובה מוחלטת. אם אתה מרגיש שנוצרה פתיחות וכחלק ממנה אתה משוחח איתה, מברר איתה את השאלות שעומדות על הפרק. אבל, אם במה שאתה עונה אתה מקרינה תחושות לא טבעיות של הסתערות, של השתלטות כאילו רק חיכית להזדמנות בה תוכל לגלות לה את האור הגנוז עמוק בנשמתה, הרי שיש להמנע משיחה זו.
עלייך לזרום בטבעיות, כפי שאתם משוחחים על דברים אחרים. הא תכתיב את קצב, היקף ועוצמת השיחות. אל לך לעצור את עצמך בשל החששות שלך. כמובן, יש לומר את דברייך מתוך ענווה ולא מתוך שלילה של האחר.
"אצלינו נהוג", "אנו חושבים", "אנו מאמינים", וכו'.
ולא "הדרך היחידה היא..." וכו'.
ביקר,
שי