שאלה
שלום,
רציתי לשאול משהו שמאוד מציק לי בנושא שידוכים...
אני בת 20, ולאחרונה לא אחת קיבלתי הצעות לצאת עם בחורים בגילאי 27, לדעתי האישית אני מרגישה שגיל 27 הוא מאוד מבוגר בשבילי, אני מרגישה עדיין ילדה ואני קצת אפילו "פוחדת" לצאת עם מישהו בגיל כזה, ההורים שלי וחלק מחברותיי טוענות שעד הפרש של 10 שנים, זה בכלל לא נורא...
מאז שאני קטנה תמיד שמעתי שאסור לדחות הצעה כי אי אפשר לעולם לדעת, וחס וחלילה שלא יקרה שדחית את הזיווג שלך...
אני לא כל כך יודעת מה לעשות וכיצד לנהוג, ואם ההרגשה האישית שלי היא בכלל הדרך הנכונה...
תשובה
שלום וברכה
ראשית הייתי רוצה לומר את דעתי העניה בנושא שחוזר בשאלות רבות. אותה הדרכה שאסור לדחות הצעת שידוכין.
אני הדל אומר שהדרכה זו איננה חד משמעית. למרות ששמעתי הדרכה זו לא פעם, הואיל ואין לה מקור בדברי חז"ל (ואם מישהו מן הקוראים יודע אחרת, אנא יודיעני בתגובה), ולהיפך, חז"ל הדריכו אותנו לברר עם מי אנחנו מתחתנים, ולחפש אשה או בעל העונים על קריטריונים מסויימים, למשל: "תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור לא מצא בת גדולי הדור ישא בת ראשי כנסיות לא מצא בת ראשי כנסיות ישא בת גבאי צדקה לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות..." (פסחים דף מט:).
כלומר, לפני שנענים להצעת שידוכין צריך לערוך ניפוי מסויים. ואם כבר הדריכו אותנו שיש לחשוב לפני שנפגשים, אז נכנסים בתוך ניפוי זה גורמים אחרים השייכים להתאמה שבין בני הזוג.
וכעת, לשאלתך. נכון הדבר שמה שאמרו לך הורייך זה פחות או יותר נכון. כתבו הפוסקים שלא ראוי להנשא לבן/בת זוג שהפרש הגילאים ביניהם הוא יותר משליש. (אם את בת עשרים, אז זה בסדר עד גיל שלושים) אבל אם זה מאד מפחיד אוחך ומאיים עלייך, אז (לעניות דעתי) כדאי לך להשמע לרגשותייך. את עוד צעירה ממש, ובעזרת ה' תמצאי את זיווגך הראוי גם בלי "לבלוע צפרדעים", לפחות לא בשלב הזה של חייך.
פורים שמח
יעקב סביר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם