שחיקה בעבודת ה'

בס"ד

שלום וברכה,
תודה רבה על החיזוק והעידוד, הם נותנים לנו הרבה כחות להמשיך..!

צר לי מאד לשמוע את דבריך. אני מאד מבין את כאבך, ולא אשקר אם אומר שהוא כואב גם לי.
אך דע לך שדווקא כאב זה הוא זה שיכול לנסוך בך תקווה, תקווה להשתנות, להאמין באמונה שלמה, באופן הנוגע בכל רבדי החיים ומחייה אותם.
הכאב שלך מעיד על רצון גדול וחזק.
כאשר לאדם יש איבר פצוע, אם הוא חש כאב זה דבר חיובי, עד כמה שנשמע הדבר מזעזע. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר הוא לא חש דבר, כי חוסר תחושה מעיד על חוסר חיות, וכאשר אין חיים שזורמים באותו האיבר, להשיב ולרפא אותו עכשיו זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
אז נתחיל מהעובדה שאתה חש כאב. עם כל הייסורים שמלווים לכאב זה- שמח בו. עכשיו אפשר בע"ה להתרפא, ויחד עם דרך נכונה ומאמץ גדול תשוב לבריאות שלך, לעצמך ולבוראך.

הרצון הוא כח מניע מאד חזק. וב"ה יש לך הרבה דלק במיכל שלך. אתה אומר זאת בעצמך...
יחד עם רצון איתן, עבודה מאומצת והרבה תפילות אני מאמין בע"ה שתוכל לשוב ולעלות חזרה, ואף למעלה מכך- תגיע למדרגה גבוהה בהרבה. “כי נפלתי קמתי"- אלמלא נפלתי לא קמתי (מדרש תהילים כב, ד). אם לא הייתה הנפילה- גם התרוממות והתגדלות לא הייתה.
הבא ליטהר מסייעין אותו. פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואפתח לכם פתח כאולם מלא.


בכדי להבין כיצד להתגבר ולקום מהנפילה הכואבת, צריך קודם כל להבין מה גרם לה, מה היה הכח שמשך אותנו למטה.

[שחיקה בעבודת ד´]

הרגשת השחיקה שאתה מתאר היא די טבעית.
אנחנו מושפעים ממה שקורה מסביבנו. אם תניח במקפיא סיר שהחל להתחמם על האש, עד מהרה יקפא גם הוא, האוכל שבתוכו לא הספיק להתבשל כראוי.
אנחנו חיים במציאות חיים מאד סוחפת, מושכת.. קל מאד להימשך אחריה. קשה לפעמים לראות איך ניתן שלא להיות מושפעים ממנה כל כך.
אתן לך משל- כאשר ילד קטן נולד, כל שהוא יודע לעשות זה לאכול ולישון. כל העיסוק שלו נמצא ברמת החיים הבסיסית כדי שיוכל להתקיים. דברים שכליים אינם קשורים אליו כלל, וכן עניינים רוחניים. עיסוק תמידי בדברים גשמיים. כשהוא גדל המצב לא משתנה מעצמו, ואם לא נותנים לו חינוך ראוי והשכלה מתאימה- הוא ישאר ברמה של העיסוק הגופני. כל הזמן ידאג לאכול ולישון, ואולי יתווסף לו צד חברתי מסויים כשיגיע לגן ולבית הספר. מה ימנע מילד להכות את חברו כשהוא רב איתו על המשחק או לצעוק על אחותו כשהיא לוקחת את תשומת לבם של הוריו? רק חינוך טוב למידות ופיתוח השכל של האדם, בניית הקומה האנושית שלו.

המשל הזה חוזר למציאות שלנו כשאנחנו מדברים על קיום תורה ומצוות ותפילה.
כי כשאנו עוסקים בעבודת ד´, אנחנו עושים זאת עם הנשמה שלנו, ואם לא האכלנו אותה כמו שצריך, לא בנינו אותה והבראנו אותה- היא תהיה חלשה ורפויה.
כאן אנחנו חוזרים למשל של הסיר במקפיא. חשוב מה היה קורה לו היית מכניס לשם כף חשמלית המחוברת לשקע...
כאשר אנחנו מזינים את הנשמה שלנו באופן הראוי והמתאים, כשהיא יונקת כל הזמן מזון בריא וטוב- לא משנה איפה תשים אותה- היא תמשיך להתחמם, והיא גם תוכל לחמם ולהאיר.

כשהיינו בבית הספר היסודי ולרוב גם בישיבה התיכונית- לא קיבלנו בדיוק את מה שהנשמה הייתה צריכה בכדי לגדול, וכשהנשמה אינה מתחממת, היא יכולה להתקרר מהכפור ששורר בחוץ.
דרך לימוד התורה הקדושה, קיום המצוות וכמובן תפילה לקב"ה- אנחנו מגדלים את הנשמה ונותנים לה מקום לגדול בו. כך היא ´מתחממת´. וכל לימוד תורה, קיום מצוות ותפילה הוא טוב וחשוב. אל תזלזל בשום מעשה שעשית, גם אם נראה לך כרגע שנעשה באותו הזמן ללא רגש ובגלל הרגל.

כך אומרים חז"ל במסכת חגיגה (דף ג עמוד ב):
"דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד"- למה נמשלו דברי תורה לדֹרבן? לומר לך מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים.

אלא שיש בזה מדרגות. ואם נמשיך את המשל- כמו שיש הבדלים בין גדלי האש שעל הכיריים. אש קטנה עוזרת לתבשיל להתחמם, אך לא תמיד יכולה להביא אותו למצב של רתיחה ולהיות מבושל וראוי לאכילה.
חז"ל באמת מלמדים (אבות פרק ב, יג): כשאתה מתפלל- אל תעש תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא.
וגם בלימוד תורה יש מדרגות רבות, עד כמה האדם קבוע בלימוד, סופג ממנו, אם לומד הוא לשמה או שלא-לשמה, אם ניגש ללימוד מתוך מידות מתוקנות או שמא לא חלילה.
גם על הלימוד נאמרה הדרשה- בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. אי אפשר ללמוד את התורה מתוך הרגל ושגרה, כי אז הקישור והמפגש עם דבר ד´ רופף הרבה יותר.


[התגברות על היצר הרע]

בעקבות מה שדיברנו למעלה, קצת יותר קל להבין מדוע מתגבר היצר הרע.
לאדם יש מערכה חיסונית השומרת על גופו מפני מזיקים וחלאים שונים. ברגע שנפגמת המערכה החיסונית אזי יש אפשרות למחלות להיכנס אל הגוף חלילה, וגם מחלות קטנות יכולות חלילה להתפתח למסוכנות.
חז"ל המשילו משל (קידושין דף ל עמוד ב):

תנו רבנן: "ושמתם”- סם תם. נמשלה תורה כסם חיים. משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו, ואמר לו: בני, כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי (הפצע יזדהם). כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: "הלא אם תטיב שאת”, ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר: "לפתח חטאת רובץ”, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר: "ואליך תשוקתו”, ואם אתה רוצה אתה מושל בו, שנאמר: "ואתה תמשל בו”.

על מנת שנוכל להתמודד עם היצר, להצליח להתגבר ולנתב אותו למקומות הטובים והנכונים- עלינו לעסוק בתורה. ו"המאור שבתורה מחזירו למוטב". והכל כמובן תלוי ברצון, כפי שכבר הזכרנו, ואומרים זאת חז"ל בסוף המאמר.

לכן ההתמודדות עם היצר הרע צריכה להיות על ידי הזנת הנשמה, ודבר זה יכול להיעשות רק על ידי לימוד תורה, מצוות ומעשים טובים, וכמובן- תפילה לרבש"ע.
צריך לזכור שיש צורך בהרבה עמל ועבודה מאומצת כדי להגיע להיות עובד ד´ אמיתי, כפי שאומרים חז"ל (ברכות לב עמוד ב) שארבעה צריכים חיזוק- תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. צריכים חיזוק פירושו שאי אפשר לקנותם ללא עמל, בגלל הדברים שדיברנו למעלה ב´שחיקה בעבודת ד´´.
אך לא צריך לחשוש מכך. קודם כל, כי לכך נוצרנו, כפי שאומרים חז"ל (סנהדרין צט עמוד ב)- ´אדם לעמל יולד- עמל תורה´. אך מלבד זאת העבודה הזו איננה חייבת להיות להיות מרה ומלווה בעצבות, ההיפך הוא הנכון- היא צריכה להיות מתוך שמחה. וכבר קיבלו ישראל עונש על כך שלא עבדו את הקב"ה בשמחה- “תחת אשר לא עבדת את ד´ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".

באופן כללי, העובדה שיש לך את הדחף והיצרים שאתה מתאר, תוכל לראות בזה גם צד טוב...
כשהתורה מספרת (במדבר פרק יא) על חטא המתאוננים שהתאוו במדבר לבשר בצורה לא ראויה- רואים שיש שם תשובה כפולה של הקב"ה למשה. ישנו הפתרון הנקודתי- הבאת השליו, אך ישנו גם הפתרון העמוק יותר- השראת נבואה על שבעים איש מזקני ישראל. התורה מלמדת שכשהעם מתאווים לבשר- הם מחפשים נבואה.
כך גם אנחנו- כשאנו מתאווים לדברים שפלים וחשים שהיצר חזק- הרי זו עדות לכך שאנו מחפשים קדושה וטהרה, וזה הדבר שצריכים אנו לספק לעצמנו. לא לספק את היצרים השפלים שלנו- אלא להזין את הצורך העמוק שלנו, שקשה לנו לחוש בו בצורה טבעית פשוטה. אולם זהו רעיון שיש להרחיב בו הרבה, והבאתי כאן ממש נגיעה קטנה ממנו. מקווה שהיא תעזור מעט להבנה.


[כיצד ניתן לעלות?]

אז קודם כל, אינני מכיר אותך לצערי, ולכן אוכל לתת רק מענה כללי ואי"ה אולי תצא תועלת.
אם אינני טועה עוד מעט אתה אמור לסיים את השירות הצבאי שלך.
לעניות דעתי כדאי לך מאד לחשוב על הליכה לישיבה או למכינה שם תוכל להיבנות, להיות באוירה של קדושה. זה יכול לתת הרבה כחות. כאשר נמצאים באוויר שאיננו נקי, כגון עמידה ברחוב סואן או ליד אדם מעשן- סופגים את הלכלוך והזהמה. זה משפיע. מה שצריך לעשות זה ללכת למקום בו יש אוויר זך וטהור, אטמוספירה קדושה, ואז אפשר למלא את הראות ולאגור כחות.

אתה אומר שקשה לך לדבר על המצב בו אתה נמצא. אם לומר את האמת, לדעתי הענייה אינך חייב לספר על כך לחבריך, ואולי אף טוב שאינך מספר.
אם תרגיש צורך לעשות זאת, בזמן המתאים ועם האנשים הראויים- אני מאמין שתעשה זאת. אך כרגע אינך צריך.

ישנם מוסדות כמו ´מכון מאיר´ וישיבות שונות שנועדו לאנשים שסיימו צבא. אם תלך לישיבה כזו אני מאמין שתמצא עוד אנשים שעברו ועוברים את מה שאתה מרגיש עכשיו.
שם אולי גם תוכל להיפתח קצת יותר, ובפרט כאשר יהיה זה חלק מהבניין והעיצוב שלך.

בינתיים כשאתה נמצא בצבא, קצת יותר קשה להתמודד. אבל כשרואים נקודת אור בקצה המנהרה- זה נותן הרבה כח להמשיך.
ובכל זאת צריך גם בצבא להשתדל ולעלות מעלה בקודש.
קודם כל- תאמין בעצמך, הסתכל בעין טובה גם על עצמך. מידות טובות ניכר שיש לך וזהו מצע מעולה! האבות אברהם יצחק ויעקב נקראו ישרים, כי היו בהם מידות טובות. החברתיות שלך מעידה על כך, וגם העובדה שאתה יודע להכיר טובה בצורה כה יפה כפי שביטאת בשאלה ששלחת.
יש לך את הכחות!
צריך הרבה שמחה ואמונה.

הייתי ממליץ לך כרגע ללמוד על נושאים מסויימים. תוכל אפילו לשאול את הרב של הבסיס שלך אם נראה לך שייך. לימוד התורה חשוב בגלל מה שדיברנו, הוא משפיע בצד הסגולי, מזין את הנשמה. הוא גם עוזר לנו להבין מה אנחנו עושים, שלא נעשה מעשים מתוך שגרה והרגל סתם.
אולי גם לנסות ולהקפיד על דברים מסויימים, עד שתצא מהצבא. גם לזה יש חשיבות מיוחדת. אפילו אם אתה מרגיש כרגע שנטילת ידיים, ברכות וכו´ אתה מקיים רק מתוך שגרה- בכל זאת, אל תזלזל בזה.
בע"ה כשתתחיל להיבנות כמו שצריך, במקום נח שיהיה אפשר להפריח בו חיים- תגלה איך כל הזמן הזה שהמשכת לשמור ולקיים את התורה והמצוות בנה בך גם קומה ראשונית. כמו זרע שנטמן באדמה, לאחר כמה זמן הוא מתמוסס וחושבים שהוא נעלם, אך לבסוף מתגלה שממנו יצא הפרח היפיפה שצמח לבסוף.

אולי תוכל גם לשמוע שיעורים ולקרוא ספרים טובים כפי שהצעת. זו הצעה מעולה בהחלט!
שיעורים יש לך כיום גם באינטרנט. תוכל להיכנס למשל לאתר של ´מכון מאיר´ או לאתרים אחרים, יש שיעורים נפלאים.

בנוגע לספר ´בגן האמונה´- מכל ספר ניתן ללמוד, ולפי מה ששמעתי בני נוער מאד אוהבים אותו.
רק נקודה קטנה שיש לי להעיר, צריך לזכור שאף פעם איננו בונים את העבודה שלנו על נקודה אחת בעבודת ד´, וגם אם היא כללית מאד. עבודת ד´ היא כר נרחב מאד. אלא שיש דברים בסיסיים מאד, שניתן ללמוד גם מהספר ´בגן האמונה´.
אשמח לשמוע אם אתה ממליץ עליו במידה ותקרא אותו.

הייתי ממליץ על ספרי הרב אבינר כגון ´יוצר אור´ על שאלות באמונה. ´חיי עולם´ על התורה.
´הגות והשקפה ביהדות´- הרב נתן צולמן.
ספרי הרב הס- ´אמונות´, ´דרך אמונה´.
הרשימה יכולה להיות עוד ארוכה, אך אלה מספיקים לעת עתה.


בנוגע לנשיאת אשה- זה אכן יכול להיות מועיל, אך קודם לכך עליך לבנות גם את עצמך בצורה בסיסית שתהיה יציבה.
כשבונים בית יש גם את הצד של הבעל, שהוא צריך להחדיר ולבנות בבית. בקשר בין הבעל והאשה, בחינוך הילדים, בפרנסה וכמובן בקודש והטהר שבבית. כדי שהבניין יהיה כמו שצריך, הקומה הזו של הבעל צריכה להבנות קודם, לפחות בצורה בסיסית.
אחרי זה- ודאי שאפשר להמשיך את העבודה ואת הבניין גם עם בת הזוג. אדרבא- זה מה שחובה עלינו לעשות.

ובכל מקרה- אל תלקה את עצמך, אל תכניס את עצמך ליאוש ולעצבות בגלל המצב בו אתה שרוי כעת.
אמנם נכון שהדבר הזה מאד כואב, וטוב שכך, כי זה מעיד על טהר. אך העצבות היא חטא הרבה יותר גדול מחטאים אחרים ואף קשה יותר לצאת ממנה. היא גורמת לאפיסת כחות ותחושה כאילו ´אני לא שווה´, וממילא אין כח לעלות.
לכן אינך צריך לפחד, לא מחבריך וגם לא מעצמך.
תשמח, תאמין בעצמך ותבטח בקב"ה שיעזור לך ויוציא אותך מהבור העמוק בו אתה נמצא כעת.
יש לך כוחות אחי!
ועל ידי תפילה ולימוד דבר ד´ בע"ה גם נראה אותך שמח מתוך שלמות אמיתית..

כמובן, אם ישנן עוד שאלות ויש צורך בעצה נוספת- נשמח מאד לעזור.. תוכל גם לשוב אלי לכתובת הדוא"ל.
אם תרצה, תוכל גם להתקשר אלינו למספר- 1599-500054. ימים א-ה בין השעות 21:00-1:00 בלילה.
סודיות מובטחת. שם תוכל אולי לקבל תשובה קצת יותר אישית על ידי שיחה ודיבור.

ב"הצלחה רבה!

ניר
nirka10@gmail.com