שה' יתן לנו ליהנות כמו שאנחנו רוצים!

בס"ד
שלום לשואלת היקרה מאד!!!

שאלת שאלה טובה ...
אם ה´ רוצה שנהנה אז שיתן לנו להנות פה!!
למה להגביל אותנו ולאסור עלינו כאן, ולעתיד לבוא לתת לנו שכר?!

אנסה לענות ככל יכולתי, אולם יש לעניין צדדים נוספים שכדאי להעמיק בהם.

האמת היא שהאידיאל הוא להשיג את העולם הבא ואת תענוגיו בעולם הזה.
מה זאת אומרת...?

כשאנו אומרים ששבת היא "מעין עולם הבא"
למה אנו מתכוונים?
שבשבת יש פוטנציאל לקרבת אלוקים, תענוג, והנאה כמו, בדומה למה שנחווה בעולם הבא.

אנו לא נקבל בעולם הבא שכר פיזי! השכר והתענוג שמתואר הוא קרבת אלוקים.
בעולם הבא הגוף לא יהיה, ולכן לא יהיה שום חוצץ בין הנפש ואלוקיה, ומי שקירב בעולם הזה את נשמתו לבורא יזכה שהיא תגיע קרוב מאד אל הקב"ה, ונשמתו תרגיש את "התענוג" המדובר.

אבל....
ניתן להגיע לקרבת ה´ מאד גדולה גם בעולם הזה.
וממילא להרגיש תענוג ושכר גם כאן.
אדם ההולך לפי חוקי התורה בצורה הנכונה, יחיה בצורה שמחה, בריאה, שלמה ומאושרת.

כיוון שאנו בנויים מגוף ונשמה פעמים והפן החומרי- הגוף מבקש את שלו-
הוא רוצה תענוגות גופניות!
דמייני שאת בים ואת צמאה ומסביבך מי ים מלוחים.
אם תשתי- רק תהיי צמאה יותר!

מותר ליהנות ביהדות, אבל כשההנאות הם בלי פרופורציה אז הכיופים והתענוגות לא ישיגו לך תחושת רויון אלא להפך- צמאון...
אומרים שהמיליונרים הגדולים כאלו שאין להם גבולות כלל ובידיהם רכוש להשיג מכל תענוגות העולם הזה-
אינם מאושרים באמת.
כיוון שאושר אמיתי לא מושג בפן חומרי.

האם העולם החילוני מאושר יותר??
חד משמעית- לא.
ההנאות הפיזיות של הצלחה –כסף- כבוד
לא הם אלו המעניקים את השלווה הפנימית.
את יודעת שאחת מן הערים בה יש תוחלת חיים מהגבוהות בארץ היא בני ברק?
זהו נתון מוזר ביותר כיוון שהיא אחת מן הערים העניות ביותר!
מסבירים זאת בשלווה פנימית שלא קשורה לתנאים הפיזיים בהם נתון האדם.

מספרים שפעם חיפשו את ר´ זושא בעיירה.
(אני מקווה שאני מדייקת בשם ובסיפור, אך העיקר הרעיון..)
אמרו למחפשים:
"מצאו את האדם העני ביותר- זה ר´ זושא"
חיפשו חיפשו ומצאו.
באו אליו ושאלוהו "אתה האדם העני ביותר בעיירה?"
הביט בהם ר´ זושא בתמיהה. "אני?, נראה לי שטעיתם, איני עני כלל.. יש לי בגד ללבוש, פת לחם, אני עני?"
ר´ זושא היה עני מרוד. אך הכל תלוי בצורת ההסתכלות.


דעי שאני לומדת באוניברסיטה, ואני היחידה הדתיה בכיתה.
וככל שאני נחשפת יותר לעולם החילוני אני מרגישה עד כמה החופש שנראה משכר ומתוק בתחילה,
אינו כזה, ודווקא הגבולות הם אלו המעניקים לאדם אושר, והם הנותנים את הטעם להנאות המותרות.

אתן לך דוגמאות מתחום החברה, מהתחום האישי והמדיני.
בתחום החברה-
אחת ההגבלות הכי גדולות שיש לנו היא לשון הרע.
נראה לנו שזה מכביד ומעיק.
אך האמת שבכיתה שלי כשאין את האיסור הזה הוא פתאום נראה לי כ"כ נכון וכל כך טוב!
ניתן למנוע מחצית מהמריבות הכיתתיות עם האיסור הזה!

בפן האישי-
התורה מצווה לעבוד על המידות-
זה מעיק, קשה, מכביד.
אך אם זה לא היה,
האם נראה לך שאדם ששקוע ברגשות קנאה וכעס יכול להיות מאושר?

ובפן המדיני-
לפי התורה מלך אמור להיות בדרגה מוסרית גבוהה מאד.
יושר , הגינות, אכפתיות.
הסתכלי אל מנהיגנו כיום.
האם לא כדאי ללמוד מהתורה כיצד לבחור מלך?!
נכון אלו הוראות והגבלות, אך אלו הוראות שמיטיבות עימנו.

האם אדם יכול לחיות ללא גבולות? האם זה טוב בשבילו?
אדם חופשי לגמרי- הוא העבד הכי גדול.
"עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה´ הוא לבדו חופשי"
(ר´ יהודה הלוי)

מה זאת אומרת?
אדם הכועס, ואינו שם לעצמו גבול- נשלט ע"י הכעס!
הוא אינו חופשי!
יש לו מי ששולט עליו ומחליט בשבילו מה יעשה.
לעומת זאת מי ששם גבולות הוא המחליט והוא הקובע ורצונותיו משתעבדים אליו.

ראי עוד:
האם מותר ליהנות ביהדות?
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42059

כתבת- "וגם מה אם לא היה שכר ועונש בקושי היו דתיים...

בתחילה מקיימים מצוות "שלא לשמה"- לשם השכר.
אולם ככל שמתבגרים ולומדים נראה לי שמבינים עד כמה התורה שלנו היא תורת חיים המיטיבה עימנו,
ואם היינו מוציאים את "המדריך השלם להתנהלות בריאה ושלמה בחברה בהנהגה ובפן האישי"
אין לי ספק שרבים מן ההוראות המופיעות היו מהתחום התורה (כמובן שהתורה היא גם הרבה יותר מזה...)

בררי, למדי, ותחווי בעצמך בעז"ה את מתיקותה של תורה.

יישר כוחך על הבירור!
אם תרצי להעמיק פני אלי לאימייל
rachelulu238@gmail.com
הרבה טוב,
רחל