שאלה
שלום רב,
השירותים שלי נמצאים במפלס מתחת לגובה הרחוב לכן כשאני מוריד מים באסלה הם נכנסים למעיין בריכה קטנה (7-11 ל') ומשם נשאבים אל מערכת הביוב הביתית.
המערכת פועלת כך שכשהמים בבריכה מגיעים לגובה מסוים (בערך 40%) היא שואבת את כל המים ומרוקנת את הבריכה כמעט לחלוטין.
אורך הפעולה תלוי בכמות המים שיורדת מהניאגרה, ככל שהורדתי יותר מים המשאבה תפעל יותר זמן כך שבסיום השאיבה הבריכה תהיה כמעט ריקה.
שאלתי היא האם אפשר להשתמש בשירותים אלה בשבת.
תודה רבה.
תשובה
שלום
מותר.(גרמא בפ"ר במקום צורך וי"א שהפעלת חשמל אסורה מדרבנן) וכשאפשר עדיף להשתמש בלחיצה קצרה או בידית הקטנה שאז אין וודאות שבפעם הזו המשאבה אכן תפעל.
ולהלן הרחבה ומקורות. מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א. בברכה אייל משה
כתוב בתורה (שמות כ, ט): "לא תעשה כל מלאכה - ואמרו חכמים בגמרא (שבת קכ, ב) "עשייה הוא דאסור, גרמא שרי". ולכן גרם כבוי מותר בשבת.
ובשו"ת זרע אמת (או"ח מד) נשאל האם מותר לאדם להפעיל משאבה ידנית שמעלה את המים בצינור ארוך, כדי שגוי יכוון אותו לעבר השריפה, והשיב שמדובר בגרמא. והסביר שהכלל הוא שאם בעת המעשה מתחילה המלאכה להתבצע, כפי שנעשה בזורה - חייב. ואם היא מתחילה להתבצע לאחר זמן - פטור. וזה הטעם שמותר להניח כלים מלאים מים שיתבקעו בעת שהאש תגיע אליהם (שבת קכ, א).
כיוצא בזה, הסתפק בבאו"ה רנב, ה, 'להשמעת', לגבי דין מי שנתן חיטים לתוך רחיים שכבר טוחנות את החיטים שיש בהם, שאולי כיוון שהחיטים הנוספות ייטחנו רק לאחר זמן הוא גרמא, או שכיוון שהטחינה נמשכת ברצף הוא מעשה גמור. ומכל מקום נראה ברור שלדעת הבאו"ה, אילו היו הרחיים מתחילות לטחון לאחר זמן היה זה גרמא. וכ"כ במנחת אשר (נו), והוסיף שלדעתו גם המ"א יודה לזה, ושכך משמע דעת החזו"א (יו"ד קסד, ב). וכן דעת שביתת השבת (מע"ח ד, סוף א) בשם הגרצ"פ.
וכתב רשז"א (מנחת שלמה ח"א י, ו) שכאשר הגרמא נעשית בפסיק רישא, הוא מותר גם שלא במקום הפסד. שכן אמירה לגוי מותרת בפסיק רישא, ק"ו בגרמא, שהוא קל מאמירה לגוי. ולכן למשל גם אם היה ברור שפתיחת מקרר תפעיל את המנוע, כיוון שאינו מתכוון לכך, והוא נעשה בפסיק רישא והוא גרמא - מותר. גם במנו"א ח"ב א, טז, ביאר שבמקום הצורך אפשר להקל בפסיק רישא בגרמא
ובילקוט יוסף (ח"ה ע' רלו) כתב שיש מקילים לכתחילה בגרמא באיסור דרבנן, ויש חולקים, ויש לצרף את דעת המקילים. ובמנו"א ח"ב א, טו, הרחיב יותר, וסיכם שיש לסמוך על המקילים במקום הצורך. ע"כ. היינו שאם בסתם מקילים רק בצורך גדול, באיסור דרבנן מקילים בצורך קל.
ואמנם מרן הרב קוק זצ"ל, סבר שכל שימוש בחשמל אסור משום מבעיר, וכ"כ משפטי עוזיאל או"ח ב, לו, ב; ישכיל עבדי ה, לח; ברית עולם המבעיר והמכבה ס"ק א; ושו"ת מים חיים או"ח קלד, לרב יוסף משאש.
ולכתחילה אנחנו מתייחסים לחשמל כאיסור תורה אך כאן המציאות היא של פסיק רישא בגרמא היינו באיסור דרבנן, שיש מתירים ויש אוסרים, ובשעת הצורך מקילים (מ"ב שטז, ה, שכא, נז. וביבי"א ח"ה כז, א, כתב שלרוה"פ מותר). ולכן אפשר לצרף את דעת הסוברים שהפעלת חשמל (שאין בה חום כאש) אסורה מדרבנן ולא מדאורייתא.
לסיכום מאחר ומדובר בגרמא בפ"ר ובמקום צורך, אפשר לצרף את דעת הסוברים שמדובר באיסור דרבנן ולהתיר את השימוש באסלה ועדיף להשתמש בחצי מכל כך שלא תהיה ודאות שהורדת המים הנוכחית אכן הפעילה את המשאבה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם