שאל את הרב

שאלות כלליות

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 23/02/06 11:06 כה בשבט התשסו

שאלה

שלום וברכה!

רציתי לשאול מספר שאלות כלליות ואשמח לתשובה!

שאלה ראשונה האם מתי שאני לוקחת טרמפ או מבקשת ממישהו טובה האם זה יורד לי מהזכויות שלי לעולם הבא?

שאלה שניה אדם שהוא לא כל כך דתי והוא מברך בלי כיפה האם זה מותר או שעדיף שהוא לא יברך בכלל?

שאלה שלישית בבברכת המזון אם שכחתי יעלה ויבוא האם אני חוזרת לברך מההתחלה או שאני עוצרת וחוזרת ליעלה ויבוא? וכשזה בזמן דוחק שאני חייבת לזוז האם אני גם צריכה לחזור ולברך?

שאלה רביעית מה מברכים על במבה של אוסם? והאם יש הבדל בין במבה של אוסל לבמבה אחרת?

שאלה נוספת האם יש לך איך להעביר לי רשימה של מוצרים שרשום מה הברכה של על אחד מהם?

בתודה רבה מראש!

תשובה

שלום וברכה!
שאלת כמה שאלות מאוד טובות ואשתדל לענות עליהן.
1. לתפוס טרמפים- האם יורד מהזכויות לעולם הבא?
השאלה הזו קשורה לא רק לטרמפים אלא לכל סוג של עזרה שאדם מבקש מחבירו. לתפוס טרמפים היום זה דבר מאוד מקובל ובמיוחד בציבור הדתי לאומי ולכן אני חושב שזה כמו לבקש ממישהו שישאיל לך את העט שלו כדי לכתוב משהו. ודאי שדבר כזה לא נחשב לחטא ולא יורד לך מהזכויות שלך לעולם הבא. יש מעין "הסכמה" כזו שכמו שאת עוצרת טרמפים כך בבוא היום כשיהיה לך אוטו את גם תאספי אנשים אחרים שרוצים לתפוס טרמפ ותעזרי להם בדיוק כמו שאנשים אחרים עזרו לך וכמובן שיש בדבר מצוה גדולה. אם יש בעיה הלכתית בטרמפים זו בעיה שקשורה בענייני צניעות כמו בנים שיושבים צמוד לבנות או בעיות של ייחוד כאשר בן ובת נמצאים לבד ברכב בלילה כשאין איתם אף אחד.
רש"י (בראשית ט"ו, א) מביא את המדרש שאומר שלאחר שאברהם נלחם בארבעת המלכים וניצח אותם, "היה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו המקום... שכרך הרבה מקום". לכאורה נראה משם שכאשר נעשה לאדם נס זה יורד לו מזכויותיו. אולם לדעתי יש הבדל בין אברהם אבינו וארבעת המלכים לבין תפיסת טרמפים. תפיסת טרמפים איננה נס גלוי אלא דבר רגיל שבשגרה. כיון שכך, אנו לא צריכים לעשות את החשבונות של הקב"ה האם הוא יוריד לנו מהזכויות או לא אלא פשוט לנהוג ע"פ מה שנראה לנו כדבר ראוי לעשות. בתפיסת טרמפים יש גם פן אחר שבו אנו מזכים אדם אחר במצוה של עזרה לזולת.

2. לברך בלי כיפה- השולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"א סעיף ג') פוסק שאסור להזכיר את שם ה' ללא כיסוי ראש. לכן אדם שלא חובש כיפה צריך למצוא משהו אחר לכסות איתו את הראש. ניתן לאלתר איזשהו בגד כדי לשים על הראש ולברך. במקרה שאין בגד יכול לבקש ממישהו אחר שישים את ידו על ראשו וזה ייחשב ככיסוי ראש אבל לא יכול לכסות ראשו ביד של עצמו כי זה נחשב כחלק מגופו ולא ככיסוי.
לדעתי צריך לשכנע את מי שרוצה לאכול שיכסה ראשו באיזשהו צורה. אם הוא לא מסכים אז עדיף שלא יברך כדי שלא יזכיר את שם ה' ללא ברכה. במצב כזה יש בעיה לתת לו אוכל כי יש בזה בעיה של "ולפני עיור לא תתן מכשול" (=לשים בפני אדם מכשול שיגרום לו לעבור עבירה) ולכן עדיף לא לתת לו אוכל. אולם יש שהתירו לתת לו אוכל למרות שלא יברך אם אי נתינת האוכל יגרום לו לשנאת הדת, אולם אין להרחיב את ההתר הזה לכל אדם שאין לו כח לברך. בכל מקרה יש לנסות ולשכנע אותו לברך.

3. "יעלה ויבוא" בברכת המזון- העיקרון בברכת המזון הוא שחוזרים על כל הברכה רק כאשר יש חיוב אכילת פת באותה הסעודה כגון שתי הסעודות הראשונות בשבת ויו"ט (ידוע שאין חיוב לאוכל לחם בסעודה שלישית בשבת ושאין חיוב כלל ביו"ט לאכול סעודה שלישית). לכן אם שכח לומר בשתי הסעודות הראשונות בשבת וביו"ט חייב לחזור ולברך מתחילת ברכת המזון. בראש חודש ובחול המועד אין חיוב לחזור על הברכה.
בכל מקרה, וגם בימים שאין בהם חיוב לחזור על כל ברכת המזון, אם נזכר לפני שאמר את שם ה' שבברכת בונה ירושלים יחזור ויאמר יעלה ויבוא וימשיך כרגיל. אם כבר אמר "ברוך אתה ה'" ימשיך "למדני חוקיך" (שזה נראה כאילו אומר את הפסוק בתהילים קי"ט, ב) ויחזור לומר יעלה ויבוא וימשיך משם. אם כבר חתם את הברכה בבונה ירושלים יאמר שם מיד את הברכה המתקנת: בראש חודש- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון (ולא יחתום). ביו"ט- ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג (פלוני) הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". הנוסח של ברכות אלה מופיע בחלק מהסידורים והברכונים. לאחר שאמר את הברכה המתקנת ימשיך בברכת הטוב והמטיב. אם כבר התחיל את ברכת הטוב והמטיב ואמר את שם ה' יסיים "למדני חוקיך" ויאמר את הברכה המתקנת וימשיך ויאמר את ברכת הטוב והמטיב. אם נזכר לאחר שכבר המשיך בברכת הטוב והמטיב צריך לחזור מתחילת ברכת המזון.
כאמור, הפתרון של הברכה המתקנת רלוונטי בכל פעם שאומרים יעלה ויבוא ואפילו בראשי חודשים וחול המועד.
בכל מקרה שצריך לחזור ולברך חייב לעשות זאת מיד. אם אין לו בכלל זמן יכול לאכול עוד אחר כך כל עוד עדיין שבע מהארוחה שאכל ויברך במקום שהמשיך לאכול. אם לא המשיך לאכול במקום אחר חייב לחזור למקום שאכל תוך 72 דקות ממתי שסיים את אכילתו ויברך שם. אם ברך במקום אחר יש אומרים שיצא בדיעבד ויש אומרים שאף בדיעבד לא יצא ידי חובתו.

4. במבה- היות והשתנה צורתו יברך עליו "שהכל" ואין הבדל בין במבה של אוסם לבמבה של חברה אחרת.

5. לגבי רשימה של מוצרים עם הברכות- יש חוברות קטנות שמוכרים בכמה מקומות עם רשימה של מוצרים וברכתם. לי ידוע על חוברת שנקראת "לוח ברכות". כמו כן אני ממליץ על הספר "וזאת הברכה" שמסכם את כל הלכות ברכות הלכה למעשה ומביא הרבה דוגמאות של מאכלים שקיימים בימינו. במהדורות החדשות יותר מופיע בסוף הספר רשימה ארוכה של מוצרים וברכתם.

יהושע, צוות ישיבת הר עציון

כתבות נוספות