שאלה
בס"ד
לרב שלום,
אני בת 25. אני מתנצלת מראש על אורך השאלה. רציתי לשאול בבקשה את הרב מספר שאלות שהתעוררו אצלי לאחרונה.
א. אומרים ש-3 שותפים ביצירת הוולד "אביו, אימו והקב"ה". האם זה כך גם במציאת בן זוג? כלומר, האם ה' שותף "פעיל" בהחלטה זו? והאם מכאן אפשר לומר כי מי שעדיין לא מצאה את זיווגה- זה מרצון ה'? לא במובן של התנערות מאחריות, אני מבינה מאוד את חובת ההשתדלות, אלא במובן שאולי ה' עדיין לא החליט שהגיע הזמן, מחכה שתהיה מוכנה וכו'? מה החלוקה בין רצון ה' והשתדלות האדם (במידה והאדם עשה השתדלות רבה)?
ב. האם יש כאלה הזוכים להתחתן מתוך שמחה, רצון ואהבה ויש כאלה שיצטרכו "להכריח" עצמם להינשא בכוח על מנת להקים משפחה? ומכאן- האם זה נכון לנסות "להכריח" את עצמך? והאם בכלל אפשר להכריח את הלב לעשות/להרגיש משהו שאינו בא בטבעיות?
ג. מה המקום שיש לתת למראה החיצוני? חונכתי, ואני משתדלת להאמין בכך מאוד שהפנימיות כמובן חשובה יותר, אך ראיתי כי אני לא מצליחה להתעלם מהמראה החיצוני, עד כמה יש לתת לכך מקום?
ד. האם זה נכון שאמורים לחוש שמחה מהקשר עם הבחור? לרצות לדבר איתו ולחכות לפגישה עימו? אם זה לא קיים- האם זה סימן שזה כנראה לא מתאים? כמה זמן יש לחכות ולנסות לחוש כך?
ה. אני מרגישה כי אני גורמת צער רב להורי ומשפחתי מכיוון ואני עדיין לא נשואה. הורי משתדלים מאוד, פונים למקורות רבים שונים ו- מתאכזבים כל פעם מחדש (ממני?) מפני ש"זה לא מצליח". אני מרגישה לחץ רב בקרב המשפחה. היו לנו יחסית קרובים ופתוחים מאוד עד לפני לא מזמן ואילו עכשיו, ממש קשה לי לפעמים להסתכל בעיניהם. אני מפחדת שהיחסים בינינו לא יחזרו למה שהיו. מה הרב מציע לעשות?
ו. כרגע המטרה הראשונה במעלה העומדת לנגד עיני היא הקמת משפחה. עבר זמן ובנתיים לא הצלחתי להגשים מטרה זו. אני מוצאת עצמי חושבת על נושא זה כל שעות היום, בכל דבר שאני עושה. לפעמים אני מתעוררת באמצע הלילה בגלל זה ולא ישנה שינה רציפה. האם זה תקין? האם אני צריכה לפנות ליעוץ (פסיכולוגי??)?
ז. אני מרגישה כי אינני "תורמת לעולם" כרגע, כל עוד לא הצלחתי להקים משפחה. זו הרגשה נוראה לחיות כך.
מה דעתו של הרב?
אודה לרב מאוד על כל התייחסות, תודה.
תשובה
שלום רב,
השאלות שלך מורכבות, אולם אשתדל לענות אחת אחת.
אני יכול להאגיע אותך כי הקב"ה מעורב בכל דבר הקורה בעולם, אולם, ההנהגה היא הנהגה טבעית ואנו מקבלים אותה לטוב ולרע.
כשתפגשי את הבחור , את תרגישי כי זהו זה, ובהחלט את צריכה לא להתיאש ולהמשיך להיפגש. אם המראה החיצוני חשוב לך, אל תכפי את עצמך ותחפשי בחור מצודד.
המשפחה חשובה ואת לא צריכה להרגיש מאוימת או כשלון כי לא הצלחת למצוא חתן. הם אוהבים אותך ויעמדו תמיד לצידך.
כל אחד וזמנו. יתכן שבגלל הלחץ את לא מצליחה למצוא. וכל אחד תורם לעולם בדרכו הוא, גם אם לא התחתן.
ניכר בך שאת במתח ולכן, יתכן שאת צריכה למצוא עזרה מקצועית, זו לא בושה.
לדעתי את בחורה טובה, שיכולה למצוא את המיועד וצריכה רק סבלנות. ונקווה שתכלה שנה וקללותיה ותל שנה וברכותיה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם