שאלה
שלום!
אני בת 16.5 מאמינה בה' ובאמת אוהבת אותו מאוד,
אני מאוד אוהבת להתפלל וכמה שזה ישמע מוזר עם כל זה שאני מאמינה והכל, אבל כל הזמן עולות לי שאלות על אלוקים, שאלות שנורא מפריעות לי להתרכז, ומאוד מטרידות אותי, וזה גורם לי כאילו להרגיש אני מין סתירה כזו שמצד אחד אני מאוד מאמינה אבל מצד שני הסקרנות הזאת נראה לי קצת מערערת אותה.. למשל - מי ברא את אלוקים? מה הוא עשה לפני שהוא ברא את העולם? למה הוא החליט דוקא אז לברא את העולם? ועוד שאלות כאלה.
שאלתי את הרב שבאולפנית שלי חלק מהשאלות, והוא ענה לי משהו כזה: שאנחנו קטנים כ"כ ואין לנו בכלל "זכות" לשאול את השאלות האלו (כמובן שאמר עוד הרבה אבל זה בערך הרעיון..),ברור שהוא לא כעס כשהסביר זאת, אבל התשובה אינה מספקת אותי והשאלות מוסיפות להטרידיני, אשמח אם תוכל לענות לי.
תשובה
שלום לך
בספר התניא (פרק כח) מוסבר באריכות, שאהבת התפילה נובעת מהנפש האלוקית, בעוד שההרהורים נובעים מהנפש הבהמית. לכן אל תשימי לב למחשבות הטורדניות הללו, נסי להתגבר ולדחותן מעלייך, וסוף השכר לבוא, ולפום צערא אגרא - השכר הוא על פי הצער.
בברכה
אייל קרים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם