שאלה
שלום רב,
כבר כמה זמן שיש לי שאלות ואשמח אם אדע תשובתן,
ואשמח להעמיק בדבר.
השאלות אינן קשורות בהכרח זו לזו..
תודה רבה!
*אם האדם הראשון חטא, למה הוא לא תיקן את המעשה שלו? כוונתי היא, מדוע אנו נמצאים כאן עכשיו כדי לתקן את אותו החטא ?(כך שמעתי) מדוע לא נתנה לו האפשרות לתקן ?
*למה יש לנו את אפשרות הבחירה?
למה ה' לא יצר אותנו כמו "רובוטים" שנעשה את
רצונו בעולם?
ובעניין הבחירה, למה יש עונש למי שבחר ברע?
הרי ניתנה לו הזכות לבחור-מכאן שהוא יכול לבחור ברע !זכותו- וזה לא פייר אח"כ שיקבל עונש.
* למה יש אשכנזים/ספרדים והלכות שונות בכל אחד מן הצדדים?
שמעתי איזה רעיון שאכן יש לזה חשיבות בשמיים לעמלה, אך איני מבינה את זה. למה אנו לא נוהגים
מנהג אחד? הלכה אחת? הרי אנו עם אחד !
*כשאומרים "עשה לך רב" איך אדע לפנות אל הנכון?
אם ליבי מפנה אותי למה שנוח לי יותר? איך אדע מהי הדרך הנכונה שבה אני צריכה ללכת, שה' רוצה שאלך בה, שאני מתאימה לה ?
*האם מותר ליטול ידיים בשירותים? (גם כאשר אני נמצאת בבית )
*האם מותר לשכב בזמן קריאת שמע שעל המיטה ?
תודה רבה רבה, סליחה על הטרחה הרבה. תבורכו:)
תשובה
שלום רב לשואלת,
ראשית כל הכבוד על כך שאת שואלת ומבררת, ולא משאירה את השאלות לעצמך.
כיון שצריך לענות על שאלות רבות שכל אחת מהן היא נושא לתשובה ארוכה, ננסה לענות בקצרה, על כל תשובה, (בתוספת קישורים לשאלות דומות) אם יש שאלות הבהרה נוספות, ניתן לפנות אלי במייל (בתחתית התשובה):
אחזור על כל שאלה לפני שאענה עליה, בגלל האריכות:
[א. אם האדם הראשון חטא, למה הוא לא תיקן את המעשה שלו? כוונתי היא, מדוע אנו נמצאים כאן עכשיו כדי לתקן את אותו החטא ?(כך שמעתי) מדוע לא נתנה לו האפשרות לתקן ?]
א. אכן, הרמח"ל ועוד שיטות רבות סוברים שמציאותנו בעולם הזה נועדה לתקן את חטא אדם הראשון, אך כדי שנבין את זה טוב, נוסיף לכך הסבר, למעשה יש שוני גדול בין העולם לפני חטא אדם הראשון, לעולם שאחרי חטא אדם הראשון, ולכן אינו דומה חטא שלפני חטא אדם הראשון, כלומר, חטא אדם הראשון לחטא אדם הראשון בעצמו.
ונסביר, אדם הראשון חי בגן עדן, לא היו לו מצוות כמונו, וגם לא כמו בני נח, היתה לו רק מצווה אחת, או ליתר דיוק עבירה אחת, לא לאכול מעץ הדעת, מה המשמעות של ציווי זה? מדוע יש לו רק ציווי אחד? ואיך זה יתכן שיש לו רק מצוה אחת והוא עובר עליה?
התשובה לכך נעוצה במשמעות של הבחירה של אדם הראשון העולה מביאור הרמח"ל והמורה נבוכים ועוד, לחטאו.
אדם הראשון חי בצורה אחרת ממה שאנו חיים, אנחנו חיים בעולם שבו איננו מרגישים את הקב"ה בעולם באופן מוחשי, וכשיש לנו שאלה האם לבחור בטוב או ברע, אנחנו מרגישים את השאלה בצורה חיצונית לנו, ונסביר זאת: כשאנחנו נמצאים בשבת, ושואלים את עצמנו האם לעבור עבירה ולחלל שבת, או לא, אנחנו יכולים להרגיש את הרצון שלנו להדליק את האור, או ללכת לים, אבל קשה לנו להרגיש באותו אופן את הרצון החזק לעשות את דברי ה´, אלא אנחנו משתמשים בשכל שלנו, וכך אנחנו כופים את הרצון שלנו, ואת התאווה שלנו, ועושים את דברי ה´ (כמובן למען ערכים חשובים מאוד). לעומתנו אדם הראשון חי במצב שבו הוא הרגיש את הרצון לעשות את דברי ה´ ואת הרצון והתאווה לעבור על דברי ה´ באותה רמה, כלומר, הרצון שלו לאכול מהעץ, היה בדיוק באותה רמה של הרצון שלו לא לאכול מהעץ.
אז מה קרה?
האדם בכל זאת חטא, איננו יכולים לדעת למה, אבל זה קרה. ומה קרה אחרי שהוא חטא? אחרי שאדם הראשון חטא, המצב הראשוני התמוסס, ברגע שניתן היה לחטוא ברגע שנוצרה מציאות שיש חטאים ועבירות על דברי ה´ בעולם, ומציאות שבה הרצונות של הגוף ותאוותיו שולטים על האדם, הרצון לקיים את ציווי ה´ אינו חזק כמו לפני שיש חטא.
כתוצאה ממצב זה כל פעם שאנו עומדים בפני דילמה האם לקיים את ציווי ה´ או לא, אנחנו לא מרגישים את אותה ההרגשה שהיתה לאדם הראשון, כשהיה בגן עדן, אלא אנחנו מרגישים יותר את התאוות והרצונות של גופנו, מאשר את רצון ה´. כרגע תפקידנו הוא לעלות את עצמנו את גופנו, ואת העולם כולו, עד שנזכה בעזרת השם להגיע למצב שבו תחזור ההרגשה של ציווי ה´ לחלחל בקרבנו, ולהרגשתנו עד שנרגיש אותה כמו אדם הראשון.
מעניין לציין שהגמרא אומרת (בבא בתרא יז עמוד א) שיש מספר אנשים בודדים ש´מתו בעטיו של נחש´, כלומר, תיקנו את כל מה שהיה להם לתקן בעולם, והגיעו לשלימות, והסיבה היחידה שהם מתו, היא ב´עטיו של נחש´, כלומר, בגלל שאין אפשרות להגיע לתיקון הגוף באופן טוטלי בעולם הזה, אחרי שהגוף שלנו כבר קיבל את הנטייה הזו לתאוות, ומרגיש אותה, ולא יכול להרגיש את הנטייה האלוקית כשווה לה, או כיותר ממנה.
למעשה, מצב זה שבו אנו עומדים כרגע, משמעותו הוא תיקון חטא אדם הראשון, ולמעשה חטא אדם הראשון הוריד את כל האנושות דרגה אחת למטה, לא שייך שאדם הראשון יתקן אותו, כיון שתהליך התיקון דורש זמן רב, כיון שמשמעות התיקון היא שינוי של האדם, ולמעשה כלל לא שייך לתקן אותו בעולם הגוף, אחרי שהגוף שלנו נמצא במצבו הנוכחי, אלא רק בעולם הנשמות. לכן למעשה זה נקרא שכולנו מתקנים את חטא אדם הראשון, כלומר, כולנו חיים במצב של אדם הראשון אחרי החטא ואת המצב הזה אנחנו מנסים לתקן, התיקון השלם לדעת הרמח"ל ועוד יהיה רק אחרי תחית המתים, והחזרת הנשמות לגוף, אבל בכל אופן התיקון של הגוף מתבצע בעולם הזה.
ניתן גם לעיין בתשובתו של הרב שמואל אליהו שמשיב בקצרה על שאלה דומה:
https://www.kipa.co.il/ask/show/13773
[ב. . למה יש לנו את אפשרות הבחירה? למה ה´ לא יצר אותנו כמו "רובוטים" שנעשה את רצונו בעולם?]
ב. שאלתך שאלה טובה, תוכלי לעיין בקישור המצורף:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=43632
[ג.ובעניין הבחירה, למה יש עונש למי שבחר ברע? הרי ניתנה לו הזכות לבחור-מכאן שהוא יכול לבחור ברע !זכותו- וזה לא פייר אח"כ שיקבל עונש.]
ג. עייני בקישורים המצורפים לגבי שאלה זו, אני חושב שזו בדיוק שאלתך
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=1826
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=38749
[ד. למה יש אשכנזים/ספרדים והלכות שונות בכל אחד מן הצדדים? שמעתי איזה רעיון שאכן יש לזה חשיבות בשמיים לעמלה, אך איני מבינה את זה. למה אנו לא נוהגים מנהג אחד? הלכה אחת? הרי אנו עם אחד !]
ד. שאלתך היא שאלה נכונה, לכאורה אם אנחנו עם אחד, מדוע יש לנו הלכות שונות, הרי לכולנו תורה אחת? אמנם, יש להפריד בין הלכות למנהגים, מנהגים שונים התעצבו במהלך הדורות כל אחד בהשפעות שונות, וכל קהילה נוהגת במנהגים שלה, אגב, המנהגים השונים אינם רק בין עדות שונות, אלא אפילו בין קהילות שונות באותה עדה, למשל אינם דומים מנהגי המרוקאים למנהגי העיראקים, ומנהגי העיראקים אינם דומים למנהגי הבוכרים, אמנם יש שוני גדול יותר בין מנהגים של ספרדים לבין מנהגים של אשכנזים.
יש להבדיל בין מנהגים לבין דינים, לגבי מחלוקות הלכתיות, יש פחות מחלוקות בדברים עקרוניים ומהותיים, קריאת התורה אותה קריאה, התפילה די דומה, מה אסור ומה מותר בשבת, ובחג, רוב הדברים מוסכמים, ויש מחלוקות בדברים צדדים (כולם מסכימים שאסור לבשל בשבת, להדליק את האור וכו´)
נכון שיש לכל מנהג את המקום שלו, ואת התועלת שלו, ואנחנו משערים שכמו שכתוב בפסוק ´כי כל הלבבות דורש ה´", אנחנו יודעים שאחת המטרות החשובות שיש בכל מנהג, היא התועלת האישית, שיש לכל אדם מהמנהג שבו הוא מתנהג, ועל פיו הוא הולך, לכל אדם ישנם דברים אחרים שעל ידם הוא יכול להרגיש קדושה בחיים, ובשביל זה בדיוק יש את המנהגים, המנהגים משתנים בין קהילה לקהילה מסיבה זו, כי כל אחד מרגיש ממשהו אחר את הקשר לה´, ועל ידי הרגלים אחרים הוא מכוון את עצמו לעבוד את ה´ בתורה ובמצוות.
קיצורו של דבר אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים, אלא כל אחד מרגיל את עצמו לעבוד את ה´ לפי איך שליבו נוטה, ולכן כל אדם מהמקום שבו הוא נמצא, משם הוא הרגיל את עצמו לעבודת ה´ בתורה ובמצוות שהיא עבודה זהה גם אצל ספרדים וגם אצל אשכנזים (עם הבדלים קלים בפסיקה, במקרים מסוימים, אגב, אני חייב להעיר כיון שהרבה פעמים אנשים מתבלבלים, לדוגמא אצל המרוקאים יש הרבה פסיקות שקרובות לפסקים האשכנזיים יותר משל העיראקים, וכל עדה לפי עניינה פסיקותיה משתנות, אבל כל השינויים הם שינויים קלים.
כמו כן עייני בקישור המצורף לעניין מנהגים שונים:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=903
[ה.כשאומרים "עשה לך רב" איך אדע לפנות אל הנכון?]
ה. עייני בקישורים המצורפים:
התשובות המצורפות מדברות על שאלה ממש קרובה לשאלתך:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=98373
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=170388
[ו.אם ליבי מפנה אותי למה שנוח לי יותר? איך אדע מהי הדרך הנכונה שבה אני צריכה ללכת, שה´ רוצה שאלך בה, שאני מתאימה לה ?]
ו. אני לא בטוח שלגמרי הבנתי את כוונתך בשאלה, אענה בקצרה ואם יש שאלות נוספות, תוכלי להוסיף אחר כך שאלות.
באופן כללי, לכל אדם יש את דרכו בעבודת ה´ המיוחדת לו, שאותה הוא מעצב לעצמו, לפי נטיות לבבו, ולפי הדברים שמתאימים לו (כמובן במסגרת המצוות וההלכה) חלק מעניין זה הוא לעשות לך רב, או רבנית שידריכו אותך, ויראו אילו נטיות הם נטיות טובות, וניתן להגביר אותם בצורה חזקה, ואילו נטיות כדאי לעבוד עליהן שלא יפריעו לנו בעבודת ה´, ולנתב אותם למקרים מצומצמים.
[ז.האם מותר ליטול ידיים בשירותים? (גם כאשר אני נמצאת בבית )]
ז.באופן כללי עדיף ליטול ידיים במטבח, או במקום אחר, אבל אם אי אפשר מותר גם בשירותים.
אם יש מחיצה בין השירותים לכיור מותר ליטול ידיים בשירותים.
[ח.האם מותר לשכב בזמן קריאת שמע שעל המיטה ? ]
ח. התשובה היא באופן כללי שלאשה מותר לשכב בזמן קריאת שמע על המטה, כיון שאינה חייבת במצוות ק"ש של ערבית, כמו כן גם גבר שקרא קריאת שמע של ערבית בתפילה מותר לו לקרוא ק"ש בשכיבה, כיון שכבר אינו חייב בק"ש של ערבית, כל זאת בתנאי שלא שוכבים על הגב, שאין זה מכובד, אלא על הצד, שזו צורה יותר מכובדת.
בהצלחה רבה
עקיבא כהנא
Akiva.ka@gmail.com