שאלה
לכבוד הרב השלום והברכה
תודה רבה על התשובה.
אם כי היום מצאתי, לדעתי, מעין תשובה לכך בהקדמת הרמב"ם למשנה, כאשר הוא מפרט את השתלשלות המסורה.
דבר אחד מופלא הוא שחז"ל בתיאור הכנת הכהן הגדול ליום הכיפורים אןמרים: שהיה מסיים בדרום וחוזר ללשכה בצפון כדי לישון שם, וזהו טורח מיותר שהרי היתה לשכה בדרום. אלא שמתוך כך ימנע מלשמש ככה"ג אם אינו ראוי.
ולפי הבנתי מדובר בלא יותר ממאה מטרים וזה ימנע
ממנו אחרי ששילם הרבה כסף כדי להיתמנות?
תשובה
בס"ד
מדובר על ההכנות שעושים יום יום בשבעת הימים שקודם יום הכיפורים. "עבודה על יבש" כדי שאם הכהן ימאס בזה – יפרוש וילך.
שם מדובר שהוא יישן בדרום ולומד לעבוד בצפון והולך לעבוד בית המקדש שנמצא בינהם, בסוף היום מזים עליו והוא הולך לדרום לטבילה ואחר כך ישן בצפון.
ההליכה מדרום לצפון אחרי הטבילה כדי לישון מרחק של חמישים אמה אינה הליכה של סתם – היא כמו הליכה של חמישים מטר בחצר מהמקלחת למיטה. לא כל כך נוח.
הרבה אנשים מוכנים לעשות מאמץ שהוא הגיוני לדעתם. אבל לעשות מאמץ רק בגלל שחכמים קבעו– זה קשה להם מאוד. ללכת מאה מטר רק בגלל שחכמים אמרו - בלי טעם הגיוני. זה "מבחן נאמנות" לכהן הגדול. אם הוא מוכן ללכת עם חכמים או לא.
גם לטעם השני שמופיע שם בגמרא –מסכת יומא דף יט/א - על מנת "שלא תזוח דעתו עליו". כך היא הכוונה.