שאלה
אני לא יודעת כ"כ איך להגדיר את הבעיה, זו לא בדיוק בעיה... אני ינסה להסביר:
אני בנאדם מאמין. אני מאמינה באלוקים, בתורה, בהכל. ואני יודעת, יותר נכון, בטוחה שהכל זה אמת ואין עוד מלבדו.
אבל אני... לא יודעת איך להסביר... כאילו זה לא מוטבע בי עמוק בפנים הידיעה הזו. ז"א- אני יודעת את כל זה יודעת שזה נכון וזו האמת אבל אני לא חיה את זה.
אני רוצה לעשות עם זה משהו, שהאמונה הזו תהיה טבועה בי שאני אהיה שלמה איתה לגמרי ואחיה אותה. לחיות את האלוקים ולהיות חלק בלתי נפרד מכל האמת המדהימה הזו, מכל עולם התורה הזה, אבל עדיין לחיות חיים נורמליים (ולא ללכת להסתגר איפשהו וללמוד כל היום...)
איך אני עושה את זה??
(אבקש לא לפרסם את שמי וכתובת המייל)(תודה)
תשובה
שלום לך.
שאלתך היא שאלה נפלאה.
את מוכנה לשלוח לי תשובה אם תמצאי אחת כזו?
אסביר את דברי ואני מקווה שאצליח לעזור לך ולי למצוא איזו רמה של סיפוק.
לנפש יש געגועים, צימאון, לדבר גדול, שלם, לבן, טהור. זה טבעי לה, כמו שלכל דבר טבעי לחזור למקומו. מקומה של הנשמה בעליונים.
הרב קוק במאמר נפלא שקוראים לו 'צימאון לא-ל חי' מתאר את הגעגועים האלה בצורה נפלאה ביותר ואז ממשיך לומר לנו את הקושי שבהם, כי הרי אי אפשר בעולם הזה להיות אין סופי, כי בכל זאת אנחנו בעולם הזה, הסופי, ואי אפשר גם להפסיק את הרצון הזה של הנשמה, לדכא אותו ולשכוח אותו, כי זה חלק מהותי מאיתנו, חלק שאפילו אם אנחנו רוצים ומנסים לבחור לשכוח אותו איננו יכולים, כי זה מעבר לבחירה שלנו.
וכך אנחנו מסתבכים!.
אז מה עושים?
המילים של הרב קוק שם הן ש'צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין – דרך השער'. הכוונה היא (בלי שאני באמת מבין עד הסוף) שאמנם יש יעד שהוא מחוץ לעולם הזה, אבל ישנו קשר בין העולם הזה והעולם הבא, והראיה לדבר היא שהאחד מוביל אל השני, מזכה בשני, ואי אפשר שדבר יגרום לדבר שאין לו שום קשר אליו. . .
תראי, אנחנו בתוך העולם הזה ואי אפשר לפרוץ את הגבולות האלה (אלא אצל הנוצרים, וגם אצלם זה רק בכאילו. . . לפעמים, הקב"ה מזכה אותנו באיזו הארה מהעולם העליון, תחושת שייכות עמוקה, חיבור אמיתי ביותר שאפשר, אבל לא תמיד אנחנו חיים כך ואי אפשר תמיד לחיות כך. הקב"ה נותן לנו את הרגעים האלה לא בשביל שכל החיים נהיה מתוסכלים מכך שאין לנו אותם, אלא כדי שנדע לאן אנחנו הולכים, מהו השיא, ותמיד נבנה לעצמנו את השיא הזה בתוך העולם הזה, צעד אחרי צעד.
להגיד לך שקל לי לעשות את זה? לא. קשה לי. גם לי יש המון געגועים כאלה שלא מגיעים לרוויה. צריך ללמוד, ואני כותב את זה גם לי, לא רק לך, איך להפנות את הגעגועים האלה לכיוונים הנכונים, ללמוד לחיות איתם ולהתקדם לאט לאט עד שנזכה לחיות ממש מתוך ראיה איך העולם הזה בונה את העולם הבא. עד אז. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il
לשואלת – ראי גם:
איך לאהוב את ה'? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=53757
איך לדבר עם ה'? על יראה ואהבה https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=59004
איך לפחד מה'? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=65406
איך לעשות שעבודת ה' לא תהיה שגרתית ומשעממת?
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=40697
אני לא מרגישה את ה' – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=33224