רוחניות

ב"ה

שלומות!


כמעט ורציתי לפתוח את תשובתי באמירה כגון: ב"ה, את מרגישה את ה' בתפילה!
כוונתי היא שהיה מקום להתבונן על כל הסוגיה מהמקום בו לפחות חצי מהכוס מלאה שהרי רק באתר זי עייני כמה לא מצליחים לחוש את ה' במשך התפילה. אולם, אין זו הקדמה ראויה, שהרי שאלתך מביאה לידי ביטוי את ההשתוקקות לחוש את דבר ה', ואת החיבור והקישור לכל אורך היום.
ברצוני להעיר שלש הערות בעניין:

1. מעצם האמירה: "בכל דרכיך דעהו" ניתן להתייחס אל החיים בשני אופנים. האופן האחד רוצה ליצור מצב בו אנו חשים בדבר ה' בכל דקה מחיינוץ שאיפה זו עלולה להוביל לשיתוק של החיים. להתאבנות. היא עלולה להוביל למצב בו האדם מחפש את ה' כל הזמן. קשה למצוא איך ה' מתגלה אלי בשיעור מתמטיקה?!..
אבל, מסתבר שהקשר בין אדם לאלוהיו לא בא לידי ביטוי רק במקומות שבהן הקדושה מתנוצצת. היחס בא לידי ביטוי ביכולת שלנו לחבר את ה' למציאות החיים העכשוית. הוא תלוי בראיה הראשונית של האדם את המציאות. הכותרת הכוללת אותה אנו נותנים למציאות מגדירה את החיבור של ה' אל המציאות. אם אני עובד את ה', אם אני מבין שה' הוא זה שמנהיג את העולם, הרי שאני חש שהוא מלווה אותי גם בפעולות פשוטות ושגרתיות. זוהי המדרגה הגבוהה של עבודת ה'. יש כאן ביטוי לחיבור ה' אלי.
ב.הסיבה שיש לנו תחנות לחיזוק הרוחניות: שלש תפילות, ברכות וכו', נועדה להזכיר לנו את מקומו של ה' בחיינו.
ג. יש מצוות יומיות הנקראות מצוות הקשורות בזכירה שמטרתן להזכיר לאדם את מקומו של ה' בחייו.
כך באה לידי ביטוי המצווה לזכור את היות ה' בורא שמיים וארץ ועוד.

ואפשר, להוסיף שיר או שניים המעוררים את הנפש ולשיר אותם במהלך היום.
אבל, כאמור לעיל - העיקר להוסיף את מציאותו של ה' לחייו של האיש הישראלי בשגרת מעשה היום. וזה הביטוי העמוק לאהבת ה'.


ביקר,

שי