ראשית צמיחת גאולתנו?

שלום רב
קראתי את השאלה, ולמרות שהיא תיאורטית, ושהיא לא מעשית כלל, וכמובן שאנו תפילה שלא נהיה צריכים לסבול ולהפגש ברוע גדול יותר מאשר נפגשנו בזמן האחרון, אך בכל אופן יש כאן ניסיון להבין את הגדר, והדוגמא היא אך מהוה נסיון להמחיש ולשאול במילים אחרות, עד כמה יהיה החילוק בין המדינה לבין הממשלה קיים, שלמרות הרשעות של הממשלה נמשיך לברך על המדינה.

אכן השאלה מתחילה מחילוק מאד משמעותי, חילוק אשר אם מעמיקים בו מגלים שאחת מנקודות היסוד של השאלה באמת איננה קיימת והתשובה כשאלת חכם, כבר טמונה בשאלה אלא שצריך רק לברר יותר את הדברים וכך לראות את התשובה שהיא ברורה.

כפי שנכתב, המדינה, ומשמעותה בענין שלנו הוא שלטון של ישראל על ארץ ישראל הוא מימוש של מצות ישוב ארץ ישראל, ואף יתר על כך, מהוה התחלה של תהליך של גאולה, שכן בגלות ארץ ישראל נמצאת תחת שלטון של אומות אחרות ואין שלטון של ישראל על הארץ, ואילו כאשר ישנה מדינה, השלטון על הארץ הוא בידי ישראל.
ממילא כאשר אפשר לקיים את מצות ישוב הארץ, נגמרה הגלות שכן אנו כבר שבים אל הארץ וכל מי שאיננו עולה לארץ עושה זאת בהחלטתו האישית ולא בגלל שהוא לא יכול. הגלות נגמרה בהקמת המדינה. על דבר זה אנו חייבים להודות להקב"ה. צריכים אנו להודות על סיומה של הגלות, על האפשרות ליישב את הארץ וכו´. דבר זה איננו משתנה על ידי ממשלה זו או אחרת, ולכן ההודאה המחוייבת איננה מפסיקה על ידי שלטון זה או אחר.
דבר זה, שהמצוה קשורה אל השלטון, בא לידי ביטוי בהלכה במקומות רבים, לדוגמא בדברי הפוסקים על חיוב הקריעה על הרואה את ערי יהודה בחורבנן, שהגדר בפוסקים (כפי שמופיע בב"י וכן נפסק במ"ב ובעוד פוסקים כדבר פשוט לכאורה) הוא עצם השלטון של ישראל על המקום ולא על הבתים אם הם קיימים או חרבים. וגדר זה איננו משתנה על ידי שליט זה או אחר גם אם הוא רשע ופועל רבות נגד עם ישראל.
אמנם שלב זה הבסיסי הוא קיים ועליו צריך להודות, אך יחד עם השמחה על השלב הזה שעליו בלבד כבר צריך להודות, לצערנו אנו נפגשים במנהיגים רשעים, מנהיגים הנלחמים נגד עם ישראל, נגד תורת ישראל וכו´, ותופעה זו בהחלט שמצערת אותנו מאד, אין אנו מנסים להתעלם מהרשעות ומהצרות שאותם אנשים גורמים לנו, ואין אנו מנסים כלל להמעיט באשמה שלהם.
אמנם גם הרשעות הגדולה ביותר שהם יעשו, הם לא יכולים לבטל את עצם החיוב שלנו להודות על מה שנתן לנו ה´. כך שהסיבה שאנו אומרים את התפילה לשלום המדינה גם לאחר הגירוש וההגליה מגוש קטיף היא לא בגלל שהדבר לא היה כל כך חמור, בגלל שרק הגלו ולא רצחו ח"ו, שכן גם במעשה ההגליה והגרוש אנו רואים חומרה רבה מאד, פשע גדול ביותר, אלא שגם הפשע הגדול ביותר לא יבטל את עצם הקיום של המדינה ואת החובה שלנו להודות עליה לה´.
אכן הדברים נראים מורכבים. אכן קל היה יותר להודות כאשר השלטון באמת עושה את היעוד שלו, ובכך אין סתירה בין המדינה קיום המדינה לבין קיום הממשלה כפי שהיא, אך לצערנו אנו נמצאים במצב לא פשוט, שבו אותם אלו השולטים במדינה פועלים דברים חמורים מאד ואנו תפילה שה´ יעמיד בראשה של המדינה אנשים מתוקנים וטובים שהם יובילו את המדינה לצעוד קדימה למימוש היעוד שלה באופן השלם.
אכן בנוסח של התפילה לשלום המדינה, יש לנו בישיבה קושי, שכן ברשעות המנהיגים כיצד נוכל לומר "ושלח אורך ואמיתך לכל שריה ויועציה" ולכן אנו כבר כמה זמן מתפללים בנוסח שונה של "והעמד בראשה אנשי חייל..." ובכך איננו מברכים על הדברים הקשים ועל הרשעים שפוגעים בנו אלא מתפללים לה´ שיעזור שהמנהיגים שלנו יהיו צדיקים ויראי אלוקים ובכך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו.
בברכה
יצחק