שאלה
שלום,
אני מתנצלת מראש על האריכות, אבל זה חשוב לי.
אולי בעיקר בשבילי, להוציא כבר את הסוד...
לפני מספר חודשים הכרתי בחור... כמובן שהוא לא סתם בחור, הוא ה--בחור. או כך לפחות היה נדמה לי.
מהיום שבו נפגשנו, לא נפרדו דרכנו. היינו עושים הכל יחד.
הכרנו את המשפחה, חברים, וגם את כל השטיקים הקטנים.
היינו מדברים, פתאום הוא היה שולף ספר והיינו לומדים משהו...
גיליתי עליו שהוא ממש צדיק, תמיד מתנדב לכל דבר, עוזר לאנשים, גם לכאלה עם מצוקות ממש גדולות, בעל מזג נעים, בעל יראת שמיים.
אבל אז הגיעה המכה, הנוראה כ"כ.
הוא התחיל לגעת בי.
זה היה מגע כ"כ רך, כ"כ עדין, כ"כ חם, רק רציתי שיהיה קרוב אליי, הוא היה כ"כ מדהים בעיניי.
מאז, בכל פעם שנפגשנו, זה רק החמיר.
שנאתי את עצמי כ"כ אחרי שחזרתי הביתה, והתחלתי לראות איך ההערכה שלי אליו וגם הרגש לאט לאט צונחים...
באיזשהו שלב הוא סיפר לי שזה מקשה עליו, בלימוד, עם עצמו. שהוא לא הוא באמת כשהוא עושה את זה. זה לא קורה לו הרבה שהוא "מחפף", "מעגל פינות".
הרגשתי קצת צבועה ליד חברות שלי שחושבות שאני "דוסית". מבחינה רוחנית... הרגשתי רחוקה יותר מה'.
נפרדנו.
וחזרנו,ונפרדנו,וחזרנו,
ונפרדנו.
ולא ראינו אחד את השני כמה חודשים.
אלול.
אני רוצה להתנקות, לחזור לאבא.
אני רוצה לסדר לי את החיים.
אני כבר בת 20...
החלטתי לברר מה קורה.
לא סיכמנו כלום אז, לשמוע איפה הדברים עומדים.
והכי חשוב -
פחדתי.
רציתי לוודא שמה שהוא מרגיש אליי, ומה שהוא רואה בי זה יותר מגוף.
אז דיברנו.
והוא היה נחמד, כמו תמיד.
ואמר שלא, שיש יותר מזה, ברור.
והוא בא אליי, ויצאנו, ודיברנו הרבה,
ואז זה התחיל שוב.
אחרי שאמרתי לו שאני ממש רצינית לגבינו!!!
הוא אמר שמינימום בעוד שנתיים הוא יחשוב על חתונה, אחרי הצבא... (הוא חייל עכשיו).
נפרדנו, הוא אמר שיחשוב ויכתוב לי.
כעסתי עליו כ"כ אח"כ. ששוב נגרר לזה, וגרר אותי.
ושוב כעסתי על עצמי, ורציתי קצת לשכוח אותו.
ואז הוא שלח הודעה השבוע.
והתכתבנו... והוא אמר שהוא רוצה להיפגש בסופ"ש, והיססתי.
הוא התקשר מקודם, שוב כדי להעמיד את כל הקשר ביננו בספק.
אני לא יודעת.
הלוואי ונצליח להרים את כל העסק הזה למקום טהור, קדוש, מלא אמת.
הוא אומר שקשה לו, שהוא יודע שלמרת שהוא לא רוצה, בכל פעם שניפגש זה יקרה, הנגיעה.
ואני רוצה חהאמי
תשובה
שלום לך!
ותודה שפנית אלינו
נקווה להיות ראויים לאמון זה.
השאלה שלך שאלה קשה היא ודורשת התייחסות הן במישור הערכי, הן במישור ההלכתי והן במישור האישי.
מכיוון שדרשו "אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול- חשבתי לבחור באלול כנקודת פתיחה.
המזל של אלול, מזל בתולה, מסמן התחלה חדשה, התעוררות מחודשת של קרבת ה´.
והנה פעמים רבות דווקא באלול קורים כ"כ הרבה נפילות.
אם כל הלחץ שלנו לחזור בתשובה ולהתקרב אל ה´, עבר כר רובו של חדש ואנחנו לא נושענו. וזה לא שלא רצינו, רצינו וגם ניסינו ואפילו שנה שעברה ניסינו וודאי גם שנה הבאה ננסה. אבל זה מייאש!!!
אנחנו מתמלאים בתחושה מעיקה שדווקא כעת, בזמן "דרשו ה´ בהימצאו"- הוא איננו, בזמן "היותו קרוב"- הוא הולך ומתרחק מאיתנו.
התשובה היא שבאלול אנחנו מתמלאים אהבה אל ה´ ודווקא בשל כך אנחנו חוטאים, האהבה גם כאן מקלקלת את השורה. אם תרשי לי להתיימר מעט אומר לך כי המצוות נעשות מתוך שגרה בעוד שדווקא לעברות אנו נגררים מתוך עודף אהבה!
אהבה רוצה להתממש, בשביל אהבה צריך זוג, אי אפשר לאהוב לבד. ואכן באלול ה´ מעורר בנו את האהבה הישנה ונוטע בנו את התקווה לחידוש הישנות, אולם במידה ורגש זה לא ימצא כלי ראוי למימוש הוא ימציא לידו כלים כאלה. כלים לא מתוקנים.
אפילו בר"ת של אלול עצמם מרומז דבר זה. אחד הר"ת של אלול מרומז ברוצח בשגגה : "אשר לא צדה והאלוקים אנה לידו ושמתי לך מקום לנוס שם". שגגה נובעת ממעשים שלילים שאינם באים מכוונה שלילית והתקנה היא להסתגר בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול. הכהן הוא המגשר בין ישראל לה´ ותפקידו למנוע מעשים כאלה. עליו לגשר על הפער בין התודעה למעשים ושוגגים אלו נמסרים לטיפולו.
גם בעניין שלך ההתרחשות דומה. האהבה מקלקלת את השורה.
מצד אחד את דוסית וגם הוא צדיק, ובאמת את מעוררת כאן רגש אמיתי שכבר מחפש להתממש. האבל הגדול הוא שאת מעוררת אותו באופן כזה שאין לו סיכוי להתבטא באופן אמיתי, הבחור לא רוצה כרגע להתחתן.
רמה רוחנית איננה תעודת ביטוח כללית, אדם יכול להיות חזק מאוד בעניין אחד וחלש מאוד בתחום אחר. זה שאדם הוא צדיק גמור בענייני תפילה לדוג´, לא בהכרח מעיד על התנהלותו בדיני ממונות. בתחום הזה אתם נמצאים באותו מעמד של רוצח בשגגה, אתם תעשו מעשים רעים בלי כוונה רעה.
והפתרון הוא לברוח לעיר מקלט ולחפש שם את הכהן הגדול, כוונתי שעליכם להתרחק זה מזה ולברר כל אחד לעצמו מה הוא רוצה באמת מהקשר. לבד לא ביחד.
אם את רוצה לתת לקשר הזה סיכוי צריך תשובה ברורה גם ממנו במה בדיוק הוא מעוניין.
כבר כעת, באופן לא מודע הקשר, ביניכם הפך לקשר נצלני (מצידו). נוח ונעים לו ליהנות איתך וממך ולכן הוא מציב אותך בפני עובדה שאם תמשיכו להיפגש הוא ייגע בך במוצהר הוא לא מתכחש לזה ולא מתכוון להתמודד.
אל תוותרי!!!
זה אסור לגמרי הלכתית. זה יגרור אותך למקומות שאינך רוצה בהם ולבסוף הנצלנות תחליף את הרוך והחמלה. קשר אמיתי לא ייוולד מהעניין באופן הזה.
אני מצטער שאני אומר את הדברים בכזו בוטות, אני מבין את כאבך ורואה את המבוכה, אבל הדבר ברור בעיני יותר ויותר שיש משהו לא בריא בקשר הזה.
תשחררי אותו.
אם הוא אוהב אותך, הוא לא יוותר ותתחתנו.
אם הוא נהנה מהניצול, הרי טוב שנפרדתם.
אני בטוח שהוא לא היחיד בעולם ואני קצת תוהה אם ייתכן שגם את יודעת את זה.
כוונתי היא האם זה שאת מתעקשת להישאר נובע עדיין מההרגשה כי הוא אביר חלומותיך?
או אולי מכיוון שכבר הגעתם רחוק, למקומות שחשבת שרק עם אישך תבקרי בהם, את נאחזת בדמיון?
מכל מקום אני מתפלל להצלחתך ומקווה שכתבתי דברים המתיישבים על ליבך
בהצלחה רבה בכל אשר תפני
אליהו
חברים מקשיבים
eyfy@walla.com