שאלה
אני בחורה בת 22 (ת'אמת, 23 עוד חודשיים בערך (-: ), דתיה (לא חפיפניקית), אני מקפידה להתפלל תפילה ביום, נוטלת ידיים, מברכת וכו'...ולפני שלושה שבועות בערך פגשתי בחור באוניברסיטה בה אני לומדת, הוא שאל אותי משהו והמשכנו לדבר לאחר מכן, השיחה התגלגלה והיה מאוד נחמד. אחרי כל זה הוא שאל אם אפשר לקבל את מספר הטלפון שלי, אך הבחור לא דתי, לכן אמרתי לו שאני בחורה דתיה ושאם הוא מחפש קשר רציני, אני ממש לא חושבת שזה יהיה נכון אם נהיה בקשר מאחר ואני מחפשת בחור דתי שומר מצוות. התחילו איתי כבר בחורים לא דתיים בעבר אך אף פעם לא נעניתי. הבחור הזה היה שונה, אני לא יודעת להסביר זאת. הוא בחור אינטיליגנט, למד תואר ראשון ב...., לומד לתואר שני ......, מצאנו לנו תחומי עניין משותפים. והוא בחור טוב ושמרן, לא כמו חילוניים אחרים שאני מכירה (מבחינת השמרנות). הוא מבוגר, בן 29. יודע מה הוא רוצה מעצמו. והוא מחפש קשר רציני. עוד לפני שהוא הכיר אותי הוא התקרב לדת. הוא אדם מאמין, הוא שומר כשרות בבית, בשר וחלב...אך עדיין לא שומר שבת ולא את כלל המצוות. אני יודעת ששלוש פעמים ביום הוא אומר "שמע ישראל" ובבוקר הוא מודה לקב"ה על שהוא קם, אך אין זה אורח חיים דתי כמו שאני רגילה אליו כמובן. השאיפה שלי היא לבנות בית נאמן בישראל, עם בחור דתי, שיודע ללמוד תורה, שיקיים מצוות...(למרות שגם בחור זה יודע ללמוד ואני יודעת שאף למד את הרמב"ם ופוסקים אחרים).
הוא אמר שאם תהיה בחורה דתיה שהוא יאהב אז הוא מוכן לחיות חיים דתיים, והוא גם רוצה זאת אך לא ממש יודע היכן להתחיל. בסופו של דבר, נשארנו בקשר, אנו מתראים ומדברים בטלפון. אני רק לא יודעת לאן זה יוביל...אני לא רוצה שמישהו יהיה דתי בגללי, אלא רק אם הוא רוצה זאת בעצמו. ראיתי שכתבת באתר זה לבחורה ששאלה אותך על קשר עם ידיד חילוני שלה שלא כדאי לה להיכנס לעומק בקשר זה ושזה לא יהיה טוב. אני יודעת לגביי שאני אשאר דתיה (אי"ה), אני מאמינה במה שאני עושה ומקיימת הכל מאהבה. אני לא רואה את עצמי חיה חיים לא דתיים. השאלה היא האם לתת לקשר הזה סיכוי או לנתק אותו לגמרי? שהרי אם באמת אנו מתאימים והבנ"א הזה נועד להיות הבחור שאיתו אני אהיה, אולי אני אעשה טעות אם אני אסיים את הקשר עכשיו. אך אני לא יודעת גם אם יש סיכוי לכך שמישהו שלא גדל בחברה דתית יהיה דתי ויקיים עליו עול מצוות כמו שצריך?
דבר נוסף
תשובה
ב"ה
שלומות,
צר לי על העיכוב הקל בתשובתי.
אני חש שאת מסתבכת עם עצמך כהוגן!
מצד אחד, פתחת כבר מערכת שלמה של יחסים אל הבחור שכפי הנראה הוא בחור רציני, מוכשר וחושב. את לא שואלת אם כן להמשיך את הקשר. את שואלת: "למה להפסיק את הקשר".
אני מרגיש שעלייך לשאול את עצמך שאלות נוספות. להתחתן עם אדם שומר תורה ומצוות (שגם הוא יכול להיות אינליגנט ורציני, מוכשר בתחומים שציינת, ולומד מקצוע בעל משמעות) זה לא רק עניין הקשור בקיום מצווה זו או אחרת. זו שאלה הנוגעת לתרבות החיים, לאוירה שיש לה משמעות מקיפה ומכריעה בסגנון החיים.
לכן, אני לא מקבל את ההנחה שלימוד רמב"ם מהווה ביטוי חיובי לחיים עם אוירה ומשמעות. ככלל, העיקר בבית הוא לא אוירה דתית אלה אוירה אמונית. אמונה היא שפה, היא הצבת מסך אחר דרכו מתבוננים אחרת על החיים.
לכן, אם ילך ויתחזק, אם תראי שהוא מפתח חיים של אמונה, של הסכלות מעמיקה על החיים, יתכן ואח"כ ניתן יהיה לפתח את הקשר ולהמריא קדימה. עתה, את מסתבכת בתלות רגשית שלא מאפשרת לך לבחון את הדברים לאשורם!
מציע לך להפגש עם אשיות רוחנית שאת מעריכה את דעתה לשיחה מעמיקה.
בברכה,
שי