שאלה
עברו כבר יותר מחצי שנה מאז שנפגשתי עם ערן, הכאב היה גדול. אין ספק שבעקבותיו גם הייתה עלייה באמונה, באהבת ה', על אף הסתירה שאמורה להיות. הרי אם השידוך שכל כך רציתי לא צלח, אני אמורה להיות פחות רואה את הצד החיובי, פחות מאמינה, אבל ב"ה, ה' זיכה אותי בנפש חזקה ובכוחות התמודדות שעד עכשיו לא ידעתי שטמונים בי. אלא שהשמחה לא נמשכה לאורך זמן.. כעבור חודשיים מהפגישה ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית (אני לא יודעת אם אתה זוכר אבל לא מיד הייתה לי עלייה רוחנית, זה בא בהמשך, אז לא היו לי כוחות להתאמץ ולהשקיע בלימודים של הפסיכומטרי... וגם לפני הפגישה לא כ"כ למדתי כי התרגשתי מ"השידוך הראשון") בסופו של דבר, קיבלתי לא מזמן את התוצאות שכמובן היו מחריפות, הספקתי אף לצאת עם בחור נוסף שחברה אמרה "שזה זה", באתי לפגישה כ"כ לא מוכנה מבחינה רגשית, כל הזמן חשבתי על ערן, שהבחור הזה בכלל לא מגיע לקרסוליו. כמובן שלא נתתי לזה צ'אנס והודעתי לבחור שאני לא במצב של להכיר עכשיו, שהזמן לא מתאים ושמגיעה לו בחורה יותר טובה ממני, אבל באמת...ואז מן ירידה (רוחנית, אמונית) כזו שלא הרגשתי שהיא נועדה כלל לתת לי "פוש" (דחף) לעלייה שצריכה לבוא לאחריה.. הרגשה שהכל מסביבי מאבד חשיבות, מן תחושה של כהות חושים, מצד אחד אדישות וריקנות מפחידה ומצד שני לחץ בלתי פוסק ומתח תמידי... מה עושים? חצי שנה זה פרק זמן סביר ביותר על מנת לשכוח מישהו שיצאתי איתו רק שעה וחצי! אני עכשיו מתחילה ללמוד מחדש לבחינה, אבל הפעם ברצינות ובלי לחפף. אבל ערן שם, מהלך לו במחשבותיי ואין לי דרך למנוע ממנו מלשרוץ שם! בחודש- חודש וחצי הראשונים עוד האמנתי שיש סיכוי, שהנה הוא תיכף יתקשר ויבקש עוד הזדמנות, אבל עכשיו אני יודעת שאני חיה באשליות, אין מצב שזה יקרה, הוא פשוט לא מעוניין בי וקשה לי לקבל את זה... יש לך עצה בשבילי? בהמון הוקרה, שירה.
תשובה
שלום שירה!
צר לי לשמוע שהעניין עדיין מטריד אותך ואף מפריע לך בהמשך הדרך.
קורה לפעמים שקשר שהיינו בו ממשיך להעסיק את מחשבותינו בתקופה שאחרי, אבל אצלך נראה שמה שקורה הוא קצת חריג.
בעיקרון הזמן שחולף אמור לעזור מאוד, בפרט אם אנחנו בעצמנו משתפים איתו פעולה ולא מפריעים.
כלומר, ראשית, נדרש היה לעשות בירור עם עצמך ובו לנסות להפנים את העובדה שלא ייצא כלום מהקשר עם אותו בחור (ואפשר להרחיב כאן לכיוונים שונים: למשל, לקשר יש משמעות רק כששני הצדדים רוצים בו. אם רק אחד רוצה אין פירוש הדבר שיש חצי, אלא שאין כלום. וממילא כאנשים מאמינים אנו בטוחים שהבחור ההוא הוא פשוט לא הזיווג שלך, ואם הייתם ממשיכים בקשר לא היה יוצא מזה כלום, ואם כן, זה רק היה גרוע לשניכם. וכיוון שכך את עוד צריכה לשמוח על כך שזה נגמר מהר כל כך ולא לקח ממך עוד זמן וכוחות נפש לשווא.
כיוון שני שאני יכול להעיד עליו מניסיון של רבים – גם אם בחור בפגישה ראשונה היה נראה לך מושלם ומתאים לכל החלומות שלך, כמעט תמיד בהמשך מתברר שפני הדברים שונים במידה כזו או אחרת. מדהים לראות את ההבדל בין פגישה ראשונה לשביעית, וכיצד עם הזמן והעומק מתקלפות קליפות ואת מגלה על האדם דברים חדשים. לפעמים מי שבפגישה ראשונה נראה לך מושלם, בפגישה חמישית את גומרת איתו מיוזמתך בטענה שזה פשוט לא זה, וראיתי כבר המון מקרים כאלו).
מעבר לכך יש להקפיד שבכל פעם שעולות מחשבות על הבחור את לא נכנעת להן, זורמת איתן, מפתחת אותן וממריאה על כנפי הדימיון, אלא קוטעת אותן על המקום ומעבירה נושא במחשבות למשהו אחר. זו מלחמה קשה, והיא עשויה לקרות גם עשר פעמים ביום, בעיקר בהתחלה, אך אם מתמידים בה, בהמשך זה משתפר פלאים. זה נעשה תדיר פחות וקל יותר להתמודדות. אם הגעת למצב שהגעת אני מניח שלא עשית את הדבר האחרון אלא בדיוק הפוך.
אם את מרגישה שזה מאוד מטריד איתך וקשה לך להשתחרר מזה לבד, שווה לפנות לפגישה אחת או שתיים אם מישהי מקצועית שתוכל לעזור לך לברר למה זה רובץ עלייך ככה ואיך לצאת מזה. מדובר במשהו קצר, אך עשוי להקל עלייך. למי לפנות? יש לישפה (הארגון העוסק בהיכרויות במגזר הדתי) 3 נשים מקצועיות שיועצות לרווקים/ות בתקופת הדייטים. את יכולה לנסות אצלן, או לחילופין עם איש/אשת מקצוע שאת מכירה שמתמחה בתחום.שתי האופציות הן בתשלום כלשהו אבל להערכתי מדובר במשהו חד-פעמי שיוכל להקל מעלייך בהמשך.
כל טוב ובהצלחה,
יוני
yony@makshivim.org.il