קשה לי להרגיש את כאב חורבן המקדש

שלום וברכה,
אנו מצטערים על העיכוב בהגעת התשובה. פשוט רובו של צוות חברים מקשיבים היה בימים ובשבועות האחרונים בגוש קטיף, ללא חיבור לאינטרנט.
בשורות טובות,
יעקב, בשם כל צוות "חברים מקשיבים".

שלום רב:
אני שמח שאת מנסה ללמוד יותר, ולהתקדם במיוחד בימים אלו שהם ימים של בניה ושל התקדמות, אשרייך שאת מנסה.
דעי שכלל אמרו "כי שבע יפול צדיק וקם" רשע כאשר הוא לא מצליח הוא מתייאש, ואת שממשיכה ומנסה שוב ושוב, בטוח אני שעם המסירות שלך את בסופו של דבר תצליחי.
הבירור העצמי הוא דבר חשוב, האדם צריך להכיר את עצמו, לברר את הנטיות שלו, את היעוד שלו, ולנסות לפעול לפי מה שמתאים לו. לכל אדם יש יעוד ויש לו את הכוחות ואת ההתאמה למלא את היעוד שלו, וחשוב ביותר שהאדם יכיר את עצמו וידע כיצד להוציא את הכוחות שלו אל הפועל.
אמנם הבעיה שאת מביאה היא דבר לא קל, אמנם הוא מצוי אך לא נעים. הוא תופעה שכולנו מכירים לצערנו הרב, שהיינו רוצים שהדברים לא יהיו אך אולי זה הטבע שלנו שדורש מאתנו יותר.
הרגש הוא דבר חשוב מאד, אי אפשר לחיות בלא רגש, אמנם יש אנשים אשר התרגלו מרוב שנים שלא לנסות כלל לחפש את הרגש, אך דעי שחיים אלו הם חסרים, הם נטולי טעם, ואין דרך אחרת אלא לעבוד על הרגש ולפתח אותו. אמנם דבר זה לפעמים לא קל, הוא דורש השקעה והתבוננות, אך הואיל ואת מראה שאת מנסה ללכת בדרך הנכונה, אני מאמין שעם השקעה נכונה אפשר להגיע אל התוצאות הנכונות.
בדרך מבנה הנפש של האדם, האדם פוגש בדברים רבים דרך השכל, דרך ההבנה שלהם, והדברים מתקבלים על שכלו, אלא שהם נשארים ברובד זה של הבנה, ובשלב זה הדבר לא משפיע על הרגש אלא נשאר כידיעה בלבד. גם הבירור הרציני ביותר עלול להשאיר את הדבר ברובד של הבנה מושכלת בלבד, וצריך לעבוד להתקדם הלאה מכך.
כלל לימד אותנו החסיד בחובות הלבבות, שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, כמובן שדבר זה קיים רק אם באמת רוצים שהמעשים ישפיעו על הלבבות, שאם לא האדם תמיד ישאר מנותק מהרגש של הדברים. אך בבניה נכונה, המעשים מכניסים את האדם להיות קשור אל הדבר וממילא גם הרגש יגיע על ידי המעשים עצמם.
אך יש עוד נקודה שכדאי לדעת שיכולה לעזור והיא התפילה. התפילה היא הקישור של הדברים והירידה מהרמה המושכלת אל הרמה של הרצון, כאשר האדם לומד על דבר, אם הוא ילמד נכון ובאופן רציני על הנושא, כאשר הוא יגיע אל הדבר בתפילה הוא יחשוב עד כמה הדבר הזה חשוב, יראה את המציאות ויחשוב עד כמה המציאות חסרה ועל ידי כך הוא ירגיש גם כן את הרצון העז שהדברים יגיעו אל המעשה, הוא יתקשר אליהם ברגש.
לדוגמא, כאשר האדם לומד על בית המקדש, הוא יכול ללמוד כל מיני דברים על בית המקדש, אך כאשר הוא לומד על המשמעות האמיתית של בית המקדש, ועל המציאות השונה כל כך כאשר ישנו בית מקדש, ממילא כאשר הוא יראה את המציאות הוא ירגיש עד כמה באמת בית המקדש חסר לנו ומתוך כך תבוא תפילה עמוקה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וכו'.
ונקודה אחרונה שרצוני להוסיף, היא שלמרות שלפעמים אנו מרגישים שלמדנו את הענין מספיק, אך כל עוד שהוא לא הגיע אל הלב שלנו עדיין יש תפקיד חשוב ללימוד, להמשיך ללמוד עוד את הנושא, להמשיך הלאה, עד שהדברים יהיו כל כך ברורים, כל כך מוחשיים שממילא הם גם ישפיעו על הרגש שלנו.
אני מקוה שדברי אלו יפתחו כמה נקודות שיעזרו לך להתקדם ולהצליח להרגיש שהרגש הולך יחד עם ההתקדמות הרוחנית שלך ועם הלימוד תגיעי גם אל המעשה בצורה שופעת ושמחה.
בברכה
יצחק.