שאלה
אז ככה:קודם כל חשוב לי לציין כמה דברים:קודם כל אני רוצה לשבח את האתר המדהים הזה..וגם את המוקדנים בטלפון-מקסימים!!!!אתם ממש עזרתם לי..ולקחתי לעצמי הרבה מהתשובות שרשמתם באתר.
דבר שני-אני מבקשת שתתייחסו לשאלה שלי כי בפעם שעברה זה לא ממש יצא לא שאני חס ושלום באה בטענות-פשוט-זה משהו שאני חייבת בו עצה-ואת האמת כמה שיותר!!!!!!
אז ככה:אני כיום בת 19 סיימתי את השירות הלאומי...
אפשר לומר שעד עכשיו עוברים עלי חיים בכלל לא קלים..
אני מתייסרת רבות..בעיקר דרך המחשבות ודרך הגוף-(הבנתי שיש לי קנדידה..
)וקנדידה היא מאוד לא ידידותית..כל השנים היה לי תסמינים לקנדידה..ורק עכשיו גילתי שיש לי..
אבל אני מעדיפה לדבר על הקטע הנפשי ואז אעבור לקטע הגופני..
אז ככה:אני מגיל הילדות חוויתי חיי חברה מאוד לא טובים..,לא הייתי נחשבת למקובלות..,אף אחד לא ממש חיבב אותי למרות שהיה לי רצון טוב תמיד-(הייתי ילדה מקסימה)אני גדלתי בחברה דתית לאומית(יותר לייטית הייתי אומרת)
הייתי בכל הקטע של בני עקיבא..
וגם באולפנית,בחברה ובבני עקיבא קיבלתי יחס ממש לא טוב...!!!!
בתחילת גיל ההתבגרות לא הייתי ניראת הכי טוב בעולם !!כולם היו יורדים עלי..מקללים אותי..
מזלזלים בי.
וממש הייתה חסרה לי אהבה..
הטלווזיה והסביבה ,החברה,לימדה אותי שאושר-תלוי בגורמים חיצוניים..ואני שלא היה לי אף פעם דברים חיצוניים-ציונים טובים,יופי,כסף,ואופי חזק..(היה לי אופי ממש חלש,הרגשתי סמרטוט)
הרגשדתי רגשי נחיתות..הרגשתי לא שווה כלום..
חשוב לי לציין שמגיל צעיר מאוד נמשכתי לבנים..
ואז בתחילת גיל ההתבגרות יצאתי עם בנים(מבלי שהייתי מספיק בוגרת לזה)
בנים שאפילו לא אהבתי..יצאתי והכרחתי את עצמי לאהוב אותם כדי שיהיה לי טוב..שיהיה לי הרגשה טובה..
במהלך הזמן נהייתי יותר יפה..ואז בהתאם לכך..הפסיקו ללכלך על המראה שלי..
אבל-קראו לי בחורה זולה(במילים יפות)
ותכלס באמת הייתי כזאת כל המזן התחלפתי בנים..
חיפשתי את האהבה שלא נתנו לי..
הרגשתי רגשי תלות..
שאני חייבת להשען בבני אדם..
הרגשתי שבורא עולם לא פה-אבל יש בנים שהם פה שהם יכלו לתת לי את התמיכה..
לא משנה שהכל נהרס ..
הם התחילו לזלזל בי..היה מגע פיזי..
והם פשוט בסוף שנאו אותי..
הייתי דכאונית בקשרים איתם..פשוט היה לי רע..
ספגתי מהחברה עלבונות..
מבים..
חברנות.
מהמשפחה ..
..
אני הרגש
תשובה
בס"ד
שלום לך יקרה מאד מאד!!
דבר ראשון, תודה רבה על הפרגון, כיף לקרוא גם את זה...
לפני הכל, אני רוצה להגיד לך שהיה לי מאד כואב לקרוא את מכתבך, להרגיש הרבה סבל, לקרוא על מערבולות של כאב, נפילה, חוסר אונים... להרגיש שאין תמיכה, מהחברה ובכלל מכל הסובב
עברתי על מה שכתבת כמה פעמים, עם התחושות האלו...
אך באיזשהו שלב התנערתי וראיתי שבדברים שאת כותבת יש גם זווית שונה, תחושה שלמרות הכל יש גם קצת אור בקצה המנהרה
סוג של תקווה,
ומהשלב הזה ואילך... כל פעם נוספת שקראתי הרגשתי יותר ויותר שעומדת מולי בחורה, עם כוחות נפש, עם רצון הולך וגובר לקום ולהתנער מהלא טוב שסבב אותך, מהעבר, לאסוף הרבה כוחות ולהמשיך איתם הלאה, לא להיכנע.
בחורה שמאד מודעת לעצמה, למה שקורה איתה, ודווקא בגלל זה היא יודעת לאן היא רוצה וצריכה להגיע.
אני אנסה קצת לחדד את תחושותיי..
הרגשתי, שאת, הכותבת, עוברת מן תהליך תוך כדי הכתיבה, יכול להיות שבכלל את התהליך עברת עם עצמך כבר לפני, אך עדיין הוא מאד מורגש בכתיבה.
תהליך של הסתכלות על העבר, ראיה לאחור, ראיה שאולי מעבירה צמרמורת ותחושות לא נעימות בכלל.
ואחרי זה תשוקה עזה לקום משם, לא להישאר שם, במקום הזה, לאסוף את כל הכוחות הטובים, הייחודיים שיש בך, ולקום...
זה מדהים בעיני, ואני רואה בזה כבר מפתח להמשך חיים ועתיד נעים יותר, מצמיח יותר ובכלל טוב יותר,
גם אני איתך ביחד שואלת את עצמי,
אז איך קמים משם?!
איך גורמים שהעבר, עם כל מה שהוא טעון, לא יפריע לקימה הלאה, להמשיך בדרך חיים בטוחה יותר, מאמינה יותר עם תקווה טובה יותר.
לפעמים זה קצת מייאש...
מנסים להתקדם צעד אחד קדימה, ואז מרגישים צורך להציץ רק לשנייה אחת בלבד אחורה, וכשהתמונות של העבר קופצות בחזרה, זה מוריד את כל הכוח ואת כל המרץ שהיה להתקדם, לקום ולהמשיך....
ואז במקום להתקדם, מרגישים רצון מעומעם לחזור אחורה, ליפול שוב אל הבוץ, לשקוע...
וזה קשה, כיוון שבשביל להמשיך את החיים הלאה בשמחה, ובדרך של תקווה צריך הרבה כוח-להפעיל המון אנרגיה חיובית בשביל להתרומם.
אני לא יודעת מה את הולכת לעשות עם עצמך בשנה הקרובה, לאיזה מסגרת את הולכת לפנות וכו...
אבל ברור לי דבר אחד!!!
את כבר בת 19, גיל שיש לך אחריות על עצמך, על החיים שלך, ואת היחידה שיכולה לדאוג לעצמך באמת, ולעזור לעצמך כך שתוכלי מהמקום שאת נמצאת בו רק לבנות, להתקדם הלאה ולא לשקוע בעבר!! ויותר מהכל ברור לי שאת מסוגלת לכך!!!!
אני רוצה להאיר לך כמה נקודות שבעיני כדאי לך ואת מסוגלת לפעול דרכם:
לכל אדם יש שלושה מישורים עיקריים : החברה, הפנים העצמי שלו, והקשר שלו עם רבש"ע
ואיתם הוא מתקדם ופועל בעולם והם קשורים זה לזה ויכולים להועיל מאד זה לזה.
יש השפעה גדולה מאד לחברה על אדם, השפעה שיכולה לתמוך בו, ולעזור לו לאסוף את הכוחות החיוביים שלו ואיתם לקום, להתמודד, ויכול להיות גם חלילה השפעה הפוכה.
אני חושבת שכדאי לך למצוא מקום כזה לשנה הקרובה שתהיה לך בו חברה כזו,
חברה עם השפעה שתעזור לך לפנות בצומת חייך לכיוון טוב, כיוון בונה, כיוון שגם יעזור לך לסלול את כל דרכך לעתיד, להקמת בית, ללמידת מקצוע ובכלל לכל המשך החיים.
ולזה [את ורק את] יכולה לדאוג.
ודבר נוסף וחשוב מאד מאד!!!
-לפעמים צריך קצת דחיפה מבחוץ, ממקור מקצועי, שמבין בזה, ושיכול, לעזור לאסוף את הכוחות החיוביים שבך, את כוחות הצמיחה (שממש משודרים כבר מהשאלה!!) ולעזור איתם לדלג על מכשולים ולבנות את המשך החיים בצורה טובה יותר שמחה יותר ובריאה יותר.
אני מציעה לך לחשוב טוב עם עצמך, לסמן לעצמך מטרות ושאיפות שאת רוצה להגיע אליהן...
ולחשוב על דרך איך להשיג אותן חלק מהדרך הזו (כמו שכבר כתבתי)זה סביבה תומכת, מסגרת שתאפשר לך את ההתקדמות הזו.
ודבר נוסף וחשוב מאד זה- עזרה מקצועית שתעזור לגלות את היכולות שלך להתמודדות בריאה הלאה...
אם את רוצה הכוונה יותר ממוקדת לכך מוזמנת לחזור אלי למייל
הרבה הצלחה!!
נחמה
nehamonet@gmail.com