שאל את הרב

קרי וכתיב

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 30/01/03 15:43 כז בשבט התשסג

שאלה

אני מחפש מקורות בעניין כתיב מלא וחסר בתנ"ך. מה המשמעות? מה הגורמים? וכדומה. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות בעניין הנ"ל

תשובה

בס"ד

הרבה מהפירושים והמשמעויות הכפולות של המילים בתורה נרמזים בקרי וכתיב. גם הרבה הלכות נלמדות מזה כמו שמופיע בגמרא בהרבה מקומות. הרבה מסודות התורה ופירושיה נרמזים דרך הקרי וכתיב. ראיתי להפנות אותך להקדמת הרמב"ן לתורה שכתב:

"כל הנאמר בנבואה ממעשה מרכבה ומעשה בראשית והמקובל בהם לחכמים תולדות עם ארבע הכתות שבתחתונים כח המחצבים וכח צמח האדמה ונפש התנועה והנפש המדברת, בכלם נאמר למשה רבינו בריאתם וכחותם ומהותם ומעשיהם ואפיסת הנפסדים מהם, והכל נכתב בתורה בפירוש או ברמז וכבר אמרו רבותינו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד,,, וכל הנמסר למשה רבינו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות,,,

עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד כאילו תחשוב על דרך משל כי פסוק "בראשית" יתחלק לתיבות אחרות כגון "בראש יתברא אלהים" וכל התורה כן מלבד צירופיהן וגימטריותיהן של שמות. וכבר כתב רבינו שלמה (רש"י) בפירושיו בתלמוד ענין השם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקים ויסע ויבא ויט. ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר -פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ס"ת שיחסר בו ו' אחד ממלות אותם שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה או שיכתוב הו' באחד משאר החסרים וכן כיוצא בזה אע"פ שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה. וזה הענין שהביאו גדולי המקרא למנות כל מלא וכל חסר וכל התורה והמקרא ולחבר ספרים במסורת עד עזרא הסופר הנביא שנשתדל בזה כמו שדרשו מפסוק ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא.


ולפי רוח זו כתב הכלי יקר על בראשית פרק כג פסוק טז
"רז"ל אמרו (סוטה לח ע"ב) אין נותנין כוס של ברכה כי אם לטוב עין שנאמר (משלי כב ט.) 'טוב עין הוא יבורך' אל תקרי יבורך אלא יברך.

ומכל מקום מראה שניהם אמת ר"ל הקרי והכתיב כי מי שהוא טוב עין מברך לאחרים בעין יפה, על כן יבורך גם הוא בשש ברכות כהוראת וי"ו של יבורך כי הוא כתיב מלא:


וראי במשך חכמה על דברים פרק לב פסוק נא
(שמואל ב, כב, ז. ח) בהפטרה וישמע מהיכלו קולי כו' ויתגעש קרי והכתיב לפי הפשט ותגעש, וכן בתהלים (יח, ח), והוא זר, שהקרי הוא נגד הפשט.
ונראה דעל ההיכל קאי, שההיכל נתגעש ומזה ותרעש הארץ, וכמו שדרשו ביומא נ"ד ע"ב מציון הארץ נבראת שנאמר מציון מכלל יופי וזה המרכז, ושם נתגעש ומזה רעשה הארץ. ופשוט.

וראי למשל ברד"ק על מלכים ב פרק כ פסוק ד
"לא יצא העיר התיכונה - העיר כתי' וחצר קרי ובדברי רז"ל כתיב העיר וקרינן חצר מכאן שהסרטיא של מלכים כעיירות בינוניות ובמקום אחר אמר בירושלמי כתיב העיר לומר מהר הקב"ה להודיעו רפואתו בטרם יצא קול הברה בעיר שנקנסה עליו מיתה"

ראי עוד
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=4052

בהצלחה

כתבות נוספות