שאלה
לפי ההלכה אני חייב לברך ברוך מחייה מתים כשאני פוגש אדם שלא ראיתי מעל לשנה (כמובן כולל התכתבות וכו'). וגם אני יודע שיש לקרוא קריאת שמע בתחיית המתים. האם זה אומר שאני צריך לקרוא קראית שמע כשאני פוגש אדם שלא ראיתי מעל לשנה?
תשובה
שלום וברכה
כדי לענות לשאלתך אני זקוק להקדים אודות המקור לכך שאומרים את כל פרשת שמע כפי שהיא נקראת היום לימות המשיח.
במשנה במסכת ברכות (א,ה) מובאת דעת חכמים הסוברים שמזכירים יציאת מצרים לימות המשיח, כלומר אומרים את פרשת ציצית (המהווה חלק מקריאת שמע) גם בימות המשיח. בתלמוד הבבלי במסכת ברכות(יב,ב) מבואר שבן זומא חלוק על חכמים וסבור שאין מזכירין את יציאת מצרים בימות המשיח מפני שאז יזכר שם ה' לא על יציאת מצרים אלא על הגאולה העתידית שתהיה וזאת בהסתמכו על הנאמר בירמיהו (כג, ז-ח)
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם
חכמים לעומתו סבורים שלא תעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתעשה שעבוד מלוכיות (הגאולה העתידית) עיקר ויציאת מצרים טפל לה. ולכן גם בימות המשיח תאמר פרשת ציצית כחלק מקריאת שמע.
מכל האמור עד כה מובן כי לחכמים היה צורך ללמד שיש לומר את פרשת ציצית, בה מוזכרת יציאת מצרים, לימות המשיח מפני שהייתה סברא לא לאמרה. פשוט הוא שיתר ק"ש ימשיך להאמר גם בימות המשיח.
אין לק"ש קשר מיוחד לתחיית המתים, אלא רק לימות המשיח. (תחיית המתים יכולה להיות אחר ימות המשיח או לפני ימות המשיח- עיין בהקדמת הרמב"ם למשנה)
אשר על כן אין לקשר בין ברכת תחיית המתים הנאמרת לאדם שלא ראו אותו שנה לבין ק"ש.
כל טוב
דוד
הערה: המשיב אינו רב