שאלה
בשבת האחרונה התארחנו אצל חברים לארוחת צהרים, אשר להם ילדים שאינם שומרי שבת שגם הוזמנו לארוחה.[יש לציין כי בית המארחים הוא בית תורה, אנו מתארחים שם רבות ואף פעם לא חשדנו בכשרות או משהו דומה שם]. לפני הגיע כל האורחים (כ - 15 איש) גילתה המארחת כי שכחה לקנות קרקרים ובקשה בשקט מאחד הבנים החילונים שכבר הגיע לצאת להתקשר לבן השני שאמור להגיע שיקנה בדרך קרקרים. השיחה אכן נעשתה ובלי שאף אחד יידע נכנס הבן השני עם כמה חבילות קרקרים אשר הוגשו מאוחר יותר בשולחן. כמובן שאף אחד מן האורחים (אשר רובם דתיים שומרי שבת וכשרות) לא ידע מהנושא וכולם אכלו בהנאה. זה המקום לספר כי רק אמא שלי שמעה את בקשת המארחת בהתחלה אך לא יכלה לומר כלום לאף אחד מחמת הבושה לבעלי הבית. השאלה היא מה לעשות עם כאלו אנשים? האם עברנו איזו עירה? האם להעיר להם על כך שיידעו להבא? האם להמשיך לבוא לשם לארוחות? (שכן אלו חברים מאוד קרובים). מדובר בחברה מאד טובה של אמי ומאז שבת אמי פשוט רותחת מכעס.
אני מודעת לכך כי אין פה שאלה ממשית אשר לה תשובה ממשית אך הייתי מעוניינת לשמוע דעתך בנושא.
בברכה, נועה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
שלומות!
א. את הקרקרים האלה אסור לאכול. מי שלא ידע שהם הובאו בשבת לא עבר על שום איסור.
ב. אני חושב שאישה זו אבדה את חזקת הכשרות האוטומאטית שיש לה. אין זה אומר שמעתה אסור לאכול אצלה אבל המציאות מורה שיש לבחון את הכל בעין פקוחה.
אני מציע לאימך "לתפוס" עימה שיחה בהזדמנות מתאימה ולהסביר לה את עוצמת הפגיעה. עד כמה הדבר מעורר שאלות רבות ביחס לאמון הדדי ולחברות של אמת. אני בטוח ששיחה לא נעימה זו תגרום לכמה תהליכים -
1. היא תעמיק את החברות! היא תבהיר מה הם יחסי חברות אמיתיים ותנסה למנוע מצב בו צוברים תחושות לא נעימות מבלי להביאן לידי ביטוי. בכך תטוהר האוירה.
2. היא תבהיר עד כמה החברות חשובה שהרי אם לא כן הייתם מפסיקים לבוא אליהם לשבת מבלי לספר למה.
3. בסופו של דבר, עד כמה שהדבר קשה, יש לתלות את המעשה בכשלון חד פעמי ולאפשר לחברה לשקם את היחסים.
שוב שהשיחה איתה לא תעשה בנימה התקפתית שתגרור עימה התנצחות מיותרת אלה מתוך כבוד הדדי. מתוך הדגשת הפגיעה האישית בחברות. אנו לא תוקפים אלה מבהירים עד כמה פגעו במה שחשוב לנו - אמון.
ביקר,
שי