*קירבת ה'

ב"ה
שואלת יקרה, ראשית סליחה על העיכוב.
והריי לפנייך התשובה:

שלום לך, איזה כיף לקבל שאלה כמו ששאלת, איזה כיף לראות רצון כל כך חזק לעבוד את ה´ באמת. שאלה מצוינת, כל הכבוד!
אם היו אומרים לי לנחש בת כמה את, הייתי אומר שאת בשיא גיל ההתבגרות (ולא בגלל שזהו פחות או יותר הגיל ששואל אותנו שאלות) כי מלחמת גיל ההתבגרות (שכולנו עוברים ) ממש זועקת מתוך שאלתך ואני אסביר למה אני מתכוון.
כשאנחנו ילדים, הכול עובד אצלנו בצורה אינסקטנטיבית, כלומר: אנחנו קולטים כל דבר ישירות לנפש. אנחנו פועלים בעיקר מתוך רגש ולא עושים פלפולים של: מה יהיו ההשלכות של מעשנו וכו´, אפשר לומר שאנחנו תמימים (חיובי לפעמים).
ואז בשלב מסוים בחיינו ללא התראה מוקדמת אנחנו משתנים, ו -2 שחקנים חדשים תופסים מקום מאוד מרכזי בחיינו, האחד- הרצון- שלנו שמגביה שחקים , שואף להיות במקום הגבוה ביותר בעולם וממש מתנתק ממצבנו הנוכחי הוא שואף לאמת המוחלטת. השקן השני- השכל- השכל מתחיל להשתכלל ולטבוע ולהבין כל דבר ולא לעשות שום דבר ללא הבנה.
דברים שבילדות נראו לנו בסיסיים מובנים מאליהם פתאום יש לנו עליהם סימן שאלה והשכל רוצה לקבל עליה תשובה מלאה. והכול בשילוב עם הרצון שהוא רוצה לקבל את כל התשובות לכל השאלות במהירות האפשרית (או הבלתי אפשרית).
ואז מגיע מתח גדול שנובע מבעיות שמתעוררות מתהליך ההתבגרות והם :
1- כל הדברים הבסיסים שהיו כ"כ נורמאלים לפני כמה זמן התערערו לנו שזה גורם לנו לחוסר יציבות בכול.
2- עם כל הרצון הטוב וכל הכבוד לשכל , עדיין אין בכוח השכל להקיף את מה שהרצון טובע ממנו ועוד ב- 0 זמן, ואז אנחנו מרגישים כאילו אנחנו שמים " פול גז בניוטרל" כלומר:
רוצים יותר ממה שאנחנו יכולים
כל זה באופן כללי ביחס לכל אחד, ואיך זה קשור לשאלתך:
אז ככה: כשאת פותחת את השאלה את מתחילה עם תאור הרצון הגדול שלך, "אני מתפללת ומייחלת להתעלות" וכמו שהרב קוק זצ"ל כותב: " יסוד התפילה היא התרוממות הרצון והתגלותו" כלומר, התפילה נובעת מהרצון, והתוצאה של הרצון שמגיע לתפילה היא- התרוממות, ואת באמת גם מסיימת את שאלתם בכך שאת יודעת שהבעיה היא "הפער הענק בין הרצון הגדול למרחק והקטנות שלי" את וכותבת על הכאב בכך שהדברים הכי נורמאלים והכי בסיסיים (ואת צודקת זה באמת דבר בסיסי) דווקא שם הבעיה "למרות שיש לי בעיות בדברים הכי בסיסיים " (כי דווקא הם שהיו כ"כ טבעיים לנו פעם , כבר לא באים באותה קלות, וזה מה שגורם לך למתח נפשי) , .." קשה, קשה , קשה! אני עצבנית וביקורתית..." ועכשיו אני נזכר בעצם הצגתי בפניך רק את המלחמה ועדין לא דיברתי על התשובה- איך יבוא השלום?!
אז נחזור להסתכלות הכללית, בעצם "תהליך ההתבגרות" היא עליית קומה כלומר, לקחת את הכלים החדשים ואיתם להתקדם, הרב קוק קורא לזה : "עלית ההבאה הפנימית לידי גילוי" זאת אומרת: להבין מבחינה שכלית את המעשים הכי טבעיים ודווקא על ידי שנבין בשכל מה שהיה טבעי לנו פעם יחזור הכול להיות טבעי לנו אבל בצורה עמוקה ואמיתית.
וספציפית אליך- אני ממליץ לך לדעת את הדרך, את בסדר גמור! תאמיני בעצמך שעוד תגשימי את שאיפותייך אבל חשוב לדעת להיות מודעת ליכולותיך ולעשות הכול בשלווה.
את כותבת שאת "תקועה בנקודה מסוימת פחות או יותר כמעט כשנתיים" דבר ראשון אני לא מאמין לך שבאמת לא התקדמת כלום, דבר שני , זה נכון שבשלב הראשוני כאשר יש סתירה בין הדברים הטבעיים של החיים והשכל , אז נראה כאילו ישנה עצירה אם לא נסיגה , לדעתי , זהו חלק נצרך מהתהליך והסוף כאמור תהיה קומה חדשה!
נקודה נוספת: זה טוב וכן גם צריך להיות זהירים למעשינו ולבקר את הדברים הרעים שבנו כדי שנוכל לתקן אותם בהדרגה, אבל אסור שזה יגרום לנו להתעצבן על עצמנו, זה רק יעכב את התהליך ואנו נפסיד את המטרה.
אל תדאגי, את בסוף תגיעי למטרה, וכמו שהרב קוק כותב (באותו מקום שאמר שרצון= תפילה) "...כשם שהתפילה מתברכת יותר כך מתבררת האמת שכל הנצרכות , כל חכמה וכל נצרכות המעשה..." כלומר: ככל שאת באמת תרצי, כך לבסוף באמת תעשי.
לסיכום- תמשיכי לרצות בשיא הגובה , אל תפחדי ותעני על כל השאלות שמתרוצצות בך בצורה שלמה, ואל תשכחי לתפס על כל שלב בסולם כי רק ככה אנחנו נגיע למעלה.

מכוון שנתתי לך שעורי- בית לברר, החלטתי לתת לך קצה חוט : מקורות בספרי הרב קוק על מה שכתבתי (ושצוטטתי מתוכם):
1. "על תהליך ההתבגרות"- מאמרי הראי"ה
• לתקופת המעבר: עמוד 29
• על השניות: עמוד 293

2. "על הקשר שבין רצון לתפילה"- אורות הקודש ג´
דף נ´ וכל האזור מסביב.

בהצלחה בכל!
ישי
לתגובות ולשאלות נוספות אפשר לשלוח ל- yiska_amar@walla.com