קינאה בחברות וחוסר הערכה עצמית

שלום לך!
השאלה ששאלת חשובה מאוד, ולאמיתו של דבר היא מקיפה את כל מהלך חיינו, בכל עת ובכל שעה. המטרה שלשמה הוריד הקב"ה נשמה מהעליונים לעולם הזה היא אך ורק כדי שאנו נתעלה עוד ועוד, כדי שנתקדם ונשאף הלאה בכל עת, ולא נעמוד רגע אחד במקום, ולכן זוהי שאלה בסיסית ועקרונית מאוד, ישר כוחך על ההתעוררות לנקודה זו.
השאלה ששאלת מורכבת מכמה מרכיבים ואנסה להתיחס לכולם.

כתבת שכשאת מסתכלת על החברות שלך את מרגישה שיש לך עוד הרבה להתקדם ולעלות, משום שחברות שלך נמצאות ברמות גבוהות מאוד (הרשי לי לציין בכדרך אגב, שזה טוב מאוד שיש לך חברות כאלה!). אנו מכירים את המושג "קנאה", וצריך להבחין בין סוגים שונים של קנאה. הסוג הראשון שאנו מכירים הוא במובן השלילי של המילה. קנאה בתור צרות עין, רצון להיות תמיד מעל החבר, ותחושת צער והרגשת צביטה בלב כשהוא מצליח יותר מאיתנו. הרמח"ל ב"מסילת ישרים" מגנה מאוד תופעה זו, ואומר שהיא פשוט טיפשות. הרי אין שום תועלת למקנא, הוא בסך הכל יושב בצער מהצלחת חברו, לא מרויח כלום לעצמו, וגם לא גורם שום הפסד למי שהוא מקנא בו. הקנאה גורמת הפסדים רק למקנא בעצמו.
הסוג השני של הקנאה הוא מה שנקרא בפי חז"ל: "קנאת סופרים". כלומר, כשאדם רואה מישהו במעלה יותר גבוהה ממנו ומתוך קנאה בו מחליט שגם הוא צריך לעלות למדרגה הזו ואפילו יותר ממנה, ועל קנאה זו נאמר: "קנאת סופרים תרבה חכמה". אמנם לשאוף להתקדם מתוך קנאה בחברו הוא לא מצב אידיאלי, אך קנאה זו איננה שלילית משום שיוצאת תועלת מקנאה זו.
לפי מה שאת כתבת, נראה שאת מתכוונת לסוג השני של הקנאה, וכשאת מסתכלת על חברות שלך את רוצה להתקדם ולעלות עוד ועוד, וזה דבר טוב.

כדי שתוכלי להתקדם כל הזמן במהלך חייך, יש צורך בעבודה מרובה. אמרו חז"ל: "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר: ילכו מחיל אל חיל". כל הזמן צריך להתאמץ. "אדם לעמל יולד". איך עובדים? במה מתחילים? יש כ"כ הרבה מה לעשות ואיך נדע מהי הדרך הנכונה? לשם כך אנו צריכים להיעזר בגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שהדריכו אותנו בצורה נפלאה, ובראשם הרמח"ל שכתב את הספר "מסילת ישרים". ספר זה עוסק בשלבי ההתקדמות של האדם מהשלבים הראשוניים ביותר ועד תכלית העבודה שאנו מסוגלים להגיע אליה. ספר זה צריך ללוות אותך לכל אורך חייך. הגאון מווילנא אמר על הספר שאין בו שום מילה מיותרת! אני מציע לך ללמוד את הספר הזה עם חברותא או לבד, ואל תשכחי את מה שכותב הרמח"ל בעצמו בהקדמה ל"מסילת ישרים", שהתועלת הגדולה תצא מהספר על ידי החזרה עליו הרבה מאוד פעמים, וההתמדה בלימוד בו.

דבר חשוב שצריך להדגיש הוא שכשאת מסתכלת על חברות שלך ורואה לאן יש לך לשאוף, את צריכה להזהר לא להכנס ליאוש ועצבות מכך שאת לא ברמה שלהן. כתבת שאת מרגישה שאת לא שווה כלום. חס ושלום! את שווה המון! אין אדם שלא שווה המון! כל אדם צריך לחשוב לעצמו שאת כל העולם הקב"ה ברא בשבילו! ישנו סיפור ידוע על ר' זושא, אחיו של ר' אלימלך מליז'נסק, שאמר: כשאגיע לבית דין של מעלה אחרי מאה ועשרים, לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי משה רבינו, אלא מדוע לא הייתי זושא... את לא צריכה להגיע למדרגה של משה רבינו, ולא של אף אדם אחר (כולל החברות שלך), אלא את צריכה להגיע למדרגה הגבוהה ביותר של עצמך. אמנם בבית הספר נותנים ציונים בתעודה לפי התוצאות של המבחנים ולא כל כך מתיחסים להשקעה של התלמידים, לצערינו, אבל בשמים ההתיחסות היא אך ורק לפי ההשקעה והמאמץ. אם אדם ניסה ככל יכולתו והגיע למיצוי הגבוה ביותר שלו, בשמים הוא יהיה בדרגות הגבוהות ביותר!

כמו שכתבת, אין סוף להתקדמות. זאת גם הסיבה שאין לך מה לחשוש ממציאת בן זוג. בעז"ה גם זה יגיע בזמן הנכון ועם האיש הנכון, אך דעי לך שגם אחרי החתונה צריך להתקדם ואין סוף להתקדמות. להיפך, אחרי החתונה תוכלו לעבוד ביחד על ההתקדמות של שניכם. העבודה הזו אינה נגמרת לעולם. אין אף צדיק מושלם שלא צריך להתקדם. "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". העיקר הוא לשאוף לכמה שיותר, לשאוף לגדלות, להתאמץ ככל שניתן ובודאי שהקב"ה יסייע לך בעבודת הקודש הזו. הבא ליטהר מסייעין בידו.

בהצלחה רבה!
איתי, חברים מקשיבים