שאלה
היי אני בת 15 ואני דתייה לומדת באולפנא יש לי קצת בעיות אני בגיל כזה שהבנים כבר לא מגעילים וכבר מדברים איתם אני גם בבני עקיבא ויש לנו קשר עם הבנים..!! ויש את כל העניין הזה של חברים טוב ת'אמת אצלנו זה כבר התחיל מכיתה ה' כל העניין הזה אבל עכשיו יש את כל העניין של שמירת נגיעה והכל אני ממש ממש רוצה לשמור ולבנתיים אני גם שומרת אבל הרבה חברות שלי ואנשים שאני מכירה לא שומרים והם גם דתיים כמוני אני מנסה להתגבר על היצר הזה ורוב הפעמיים אני מצליחה..!! היו לי הרבה הזדמנויות לגעת בבנים ולא עשיתי את זה אבל עדיין אני מפחדת שיום אחד אני אל יצליח להתאפק... כבר קרה לי מקרה אחד שלא התאפקתי אבל מאז עבר הרבה זמן ומרגע זה אני כבר שומרת אבל יש את הרצון ההוא לא לשמור כאילו יש הרבה דתיים שלא שומרים וכלום לא קורה להם אז למה אני גם שומרת?! כ מיני שאלות כאלה עולות לי בראש וכאלה כאילו היצר מנסה לשכנע אותי לא לשמור אבל אני רוצה באמת שאני רוצה אבל זה כ"כ קשה!! אני ישמח אם תוכלו איכשהו לעזור לי להתגבר על זה אני באמת מבינה למה צריך לשמור והכל וקיבלתי על זה הרבה שיחות אבל עדיין אני מתפתה שכן לגעתאם יש לכם פתרון אני ישמח לקבל..!!
תודה ויום טוב..!!
תשובה
שלום וברכה!
יישר כוח גדול על הרצון ועל מה שלקחת על עצמך למרות הסביבה שלך!
אומנם אמרת שאת יודעת למה צריך לשמור, אבל בכל זאת אני רוצה להתייחס ברשותך, לנקודה הזאת
בכמה מילים.
תראי, בזה שאת שומרת נגיעה את בפירוש שומרת על עצמך! נקודה! יכולים להסביר לך מלא הסברים,אבל בפשטות- אם את לא נותנת לכולם לגעת בך, אם את לא נכנעת לאותו יצר שקיים בך, את פשוט שומרת על עצמך! על עצמיותך! על הביטוי האישי שלך! את משדרת בפירוש ש- אני לא גוף! יש לי אישיות! מפעמת בתוכי נשמה גדולה!
אני יכולה להעריך על זה עוד הרבה, אבל זה לא המקום. אם תרצי, אוכל להרחיב איתך על הנושא הזה בנפרד.
לעניין שאלתך, אני זוכרת שגם אני בהתחלה הסתכלתי על אותם אנשים שלא שמרו נגיעה וראיתי שלא קורה להם כלום. צבע הפנים שלהם נשאר אותו דבר, העניים נשארו אותו דבר, הם המשיכו להתלבש אותו דבר, הקול שלהם לא התחלף, הם נראו מאושרים וטובי לב כבתחילה.
אבל, האמת היא, שאם מתבוננים בתוך ליבם פנימה מגלים כל כך הרבה סתירות פנימיות ומצוקה ענקית של הנשמה. הם לא יגידו לך את זה, הם גם לא יראו את זה (רובם). אבל אם תקחי אותם לאחר מעשה, אם הם ישמרו נגיעה תקופה מסויימת, עם כל הקושי הם ירגישו הרבה יותר טוב! הנשמה שלהם פתאום תימצא באיזשהו שקט , בשלווה פנימית. פתאום היא תרגיש יותר נקיה ובטוחה להוציא
את אורה החוצה. בפשטות! הנשמה שלנו כל כך גדולה, ובעלת כל כך הרבה כוחות. אך, לצערנו היא נמצאת בתוך גוף. בתוך כלי כיבול עם יצרים ודחפים וכדי לבטא את עוצמתה צריך להסיר מעליה את כל המכשולים. ונגיעה בזמן ובצורה הלא נכונה (ז"א, לא לאחר החתונה) בפירוש פוגעת בה. פוגעת ביכולת שלה לבטא את עצמה בצורה האמיתית והטובה ביותר.
אז, מה לעשות?
אני ממליצה לך לנסות להתרחק עד כה שאפשר מ"מקור האש". תשתדלי להימנע מלהגיע למצבים בהם הנגיעה יותר נפוצה, תשתדלי להסתובב פחות עם אותם אנשים.
בנוסף, אני ממש ממליצה לך לברר עוד על הנושא, לחזק אצלך את האמונה בנושא. זה קשה! זה בכלל לא פשוט! אל תשלי את עצמך לרגע. זה לוקח זמן, הרבה זמן! וזה דורש גם הרבה כוחות נפש להיות שם, ולא להתנהג כמו כולם. אבל אלו כוחות שאני בטוחה שיש לך!! את פשוט צריכה לגלות אותם ולתת להם את המקום לצאת החוצה!
את כל כך צודקת בדברייך "כאילו היצר מנסה לשכנע אותי לא לשמור"! זה בדיוק היצר! וככל שתתרחקי מהנגיעה יצרך יעלה עלייך! ככה זה. היצר רואה כל נקודה הכי קטנה של הבן אדם, כל ניסיון הכי קטן של הבן אדם להתקדם ולהתקרב לקב"ה. ובדיוק באותה נקודה הוא (היצר) ישתמש בנקודה הכי כואבת של הבן אדם וינסה למנוע ממנו להתקרב לה'!
אבל! את לא תתני לו! יש בך את הכוחות להתגבר עליו ולהראות לו שלא משנה מה הוא יעשה, את מאמינה בקב"ה ובדרכך, וכמובן, בעצמך! ואת תראי לו שאת מסוגלת! ושאת מתקדמת למרות הכל!
אם תאמיני בעצמך את תצליחי! אני בטוחה!
חוץ מזה, אני ממליצה לך בחום להתפלל לה' יתברך ולבקש ממנו שיעזור לך להתמודד עם היצר!
תדברי עם הקב"ה ותבקשי ממנו שיכוון אותך ושיצליח דרכך!
אני ממש מאמינה בך ובכוחותיך! אני בטוחה שעם הרבה אמונה- שלך בעצמך ושלך בקב"ה, את תצליחי!
אם תרצי להאריך בנושא, להגיב לתשובתי או/ו לדבר ולשאול, על כל נושא שבעולם- אני כאן! באמת
בשמחה רבה! את מוזמנת לכתוב לי בכל עת שתרצי!
כל טוב,
הרבה הצלחה!
מאמינה בך ומחזיקה לך אצבעות,
שלך, טל.
tlalosh@shoresh.org.il