שאלה
שלום רב,
אני עושה שירות לאומי בעיירת פיתוח.
העבודה העיקרית שלנו אחה"צ היא בשכונת מצוקה.
חוץ מלדבר איתם-כדי לעלות את המצב רוח וכדי לחבר אנשים ליהדות ורוחניות- אנחנו גם מביאות גיטרה ושרות להם שירי נשמה לפעמים. גם מלמדות אותם את השירים... והם מצטרפים לאט לאט.
הם ממש ממש מתחברים לזה ואני מרגישה שזה עושה כ"כ הרבה! גם לכל אחד באופן אישי, וחיבורו לבורא. וגם בשמים. זה מדהים אותנו כל פעם מחדש!
אנחנו 3 בנות. לרוב אנחנו שרות מול בנים בגילאי יסודי -תיכון. וכאן מתחילה הבעיה...
מצד אחד זה לא בסדר לשיר מולם. זה אסור.
מצד שני, יש היתרים כי אנחנו 3 וכי זה שירה עם גיטרה. (אז בלי גיטרה, זה אסור?...)ואני גם מרגישה שההשפעה שיש לזה היא הרבה יותר גדולה. וזה עושה כ"כ הרבה. ואיפשהו- האמצעים מקדשים את המטרה.
מפחדת שהשיקולים שלי לא נכונים, ואולי אני איפשהו "נבל ברשות התורה"....
אשמח לדיעה.
תודה רבה!
תשובה
שלום לשואלת.
התשובה שלי היא שאני אינני פוסק הלכה, ואני ממליץ להפנות את התשובה לרב פוסק, אפשר לרב שמואל אליהו שעונה ב"כיפה", או לרב אחר (אולי יש גרעין תורני אן משהו כזה בעיר, שאפשר לשאול את הרב שם, שהוא מרא דאתרא ומכיר את המציאות?).
בכל אופן, הכלל הוא שאם זה אסור - זה אסור. "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה כנגד ה´". המטרה, כמה שתהיה חשובה, אינה מקדשת את האמצעים אם הם אסורים.
המצוות הן ברורות ומוחלטות, ולא ניתנות לעיצוב לפי צרכי הזמן והמקום, אלא במקום שיש לזה סמך אצל פוסקי ההלכה במהלך הדורות.
תזכרי שבסופו של דבר, הנאמנות המוחלטת לדבר ה´ משמעותית וחשובה הרבה יותר ממעשה עם כוונות חיוביות אבל שעומד בסתירה להלכה!
אני אסיים בברכה, שתזכי לעשות את שליחות הקודש שלך בדרכים טובות, ואני בטוח שתמצאי את הדרכים האלה.
כל טוב,
דוד
davideinat@gmail.com