שאלה
שלום רב,
אשמח אם הרב שרלו יוכל לענות על שאלה זו.
בבית הורי קונים בשנת שמיטה פירות וירקות החייבים בקדושת שביעית.
לאמי חשוב שכל בני הבית יקפידו מאד בעניין קדושת שביעית והיא חוזרת ומזכירה לכולם על אילו פירות יש להקפיד ומעירה כאשר רמת ההקפדה של ילדיה אינו תואם את שלה.
יש לציין כי מדובר בילדים נשואים ובהרבה נכדים קטנים אשר מתארחים אצל ההורים בשבתות. ההערות גורמות למתחים וכעסים רבים ביננו - הילדים ובני זוגם, לבין אמי.
(בהסתמך על המתיחות סביב הנושא בשנת השמיטה האחרונה, המצב עלול להגיע להמנעות מארוח בבית הורי במהלך תקופה זו (שנמשכת כמעט שנתיים...), דבר אשר יצער מאד את אבי ואותי.)
חשוב לי לציין כי כל בני הבית המתארחים משתדלים להקפיד בנושא, אך השתדלות זו איננה מספיקה לאמי.
שאלתי היא האם השתדלותו הפרטנית של כל אחד מספיקה? האם ניתן למנוע את המצב בו אמי נוברת בזבל ודגה את מה 'שפספסנו' ומעירה למרות שהשתדלנו?
האם יש פתרון ברוח של "וחי בהם", כך שנוכל למנוע חיכוחים מיותרים ביננו - הילדים לבין אימנו, בין בני זוגינו לאמנו (אשר פחות מודעים ורגילים בעניין) וביננו לבין ילדנו הקטנים.
תודה ושנה טובה!
תשובה
שלום וברכה
פעמים רבות כתבתי, וגם רבנים אחרים, כי יש להיזהר מחומרות המביאות לידי קולות.
בדיני קדושת שביעית אסור להפוך את ההלכות לדבר סיוט, אשר יבריח אנשים מלאכול פירות בקדושת שביעית.
ההלכה מחייבת לאכול את הפירות האלה בדרך הרגילה, ולהיזהר מלהשחית. אין הלכה בשביעית כי חייבים להשתגע, ואין כל הלכה המחייבת לקלף קליפות תפוז או מלפפון. יש לנהוג בדרך הרגילה ללא השחתה.
אני מבקש להדגיש כי איני מתכוון לקולות בהלכה בשל שלום בית או פתרון בעיית האירוח, אלא בשל העובדה שאלו הלכות שביעית היסודיות והמהותיות, ואין כל חובה לעשות זאת.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם