קבלת יסורים וקשיים באהבה?!

שלום לך יקירתי,

אני מבינה מאוד לליבך. לא פשוט שהכול מסביב מתחיל להתערער ומה שהיה נעלם. מידי יום פוקדים אותנו ניסיונות וקשיים רבים. בין אם זה קלים ובין אם זה קשים. כל אחד וניסיונותיו הוא. גם עמ"י בכלליותו עובר נסיונות וקשיים. את רוב הניסיונות והצרות שבאים עלינו אנחנו לא מבינים. אבל אנחנו צריכים להבין שהם באו בשבילנו, על מנת לעשות לנו טוב. כאשר אדם מתמודד הוא מוציא כוחות שהיו גנוזים בו מהכוח אל הפועל. הקב"ה מעניק לאדם את הכוח לעמוד בניסיון. הניסיון בא על מי שמסוגל לעמוד בו. משל למוכר כדים. בא אדם לקנות כד, אמר לו המוכר: "הכדים שלי הכי חזקים" על מנת להוכיח את דבריו, לקח במוכר מקל והכה על אחד הכדים להראות שהוא לא נשבר. אם ידע המוכר כי הכדים לא היו חזקים מספיק על מנת לעמוד במכה, הוא לא היה מכה. והנמשל בדיוק מתקשר אלינו, הקב"ה מביא ניסיון על מי שמסוגל לעמוד בו. אם הניסיון הגיע, אז כנראה שיש לנו את הכוחות לעמוד בו. אנחנו רק צריכים לגלות אותו בתוכנו ולהוציא אותו מהכוח אל הפועל.

ישנו את משל הצבי: משל הצבי. "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" (שיר השירים) הקב"ה והגאולה הם כמו צבי המקפץ על הגבעות. הצבי כל הזמן בדרך במגמה קדימה, אך על הגבעות יש עליות וירידות, פעם הצבי בעמק ופעם הוא על הגבעה. כאשר הוא בעמק הוא נסתר מעינינו, זה לא שהוא נעלם, הוא פשוט מוסתר אבל כל הזמן ממשיך להתקדם, לא מפסיק לרגע. את אותו משל אפשר גם להעביר לחיי הפרט של כל אחד ואחד. אנחנו חווים בחיים עליות וירידות, אך בסופו של דבר הכול מוביל כלפי מעלה, להתקדמות. ירידה לצורך עליה. כמו קו המוניטור של הלב. הוא לא קו ישר אלא קו עולה ויורד עם הפנים קדימה, כל הזמן בהתקדמות. כאשר קו המוניטור הוא קו ישר ללא ירידות ועליות, זה לא סימן טוב. זה אומר שהאדם מת. ככה הן טבעם של החיים – ירידות ועליות.
דבר נוסף זה שתדעי שמכל קושי צומחת ישועה גדולה. מתוך המשבר רק צומחים ולומדים ומתוך כך גם מתקדמים יותר. אז למה להתייאש ולהיבהל? להמשיך בכל הכוח.

רבי נחמן אומר שככל שאדם יותר מתקרב למטרה, יותר מתקדם, הקשיים והניסיונות קשים יותר. אפשר להסתכל על זה בשני כיוונים. מצד אחד אפשר להתייאש ולהרים ידיים, כי הרי בשביל מה להתאמץ אם במילא רק נהיה יותר קשה. ומזווית אחרת אפשר להסתכל על זה דווקא כסימן טוב. כשאת רואה שבאים עליך עוד קשיים ויסורים תדעי שאת בכיוון הנכון. שאת בדרך מתקדמת ועצם ריבוי הקשיים מראים שאת קרובה לסוף.

שאלת אם זה נכון שכשרע לך ואת מקבלת את זה באהבה אז ה´ מקצר את הזמן של הסבל. אני לא יודעת על מקור מדויק מאיפה זה לקוח, אבל אני חושבת שבגלל כל הדברים שכתבתי עד כה, אפשר להבין שאם מבינים שהכול מאיתו יתברך והוא עושה הכול על מנת להטיב עמנו (גם אם זה קשיים ודברים שכביכול נראים לנו קשים) אז צריך לקבל את כל הדברים שלו באהבה. אני לא יודעת אם זה באמת מקצר את הסבל והייסורים, אבל זה נותן כוח להמשיך ולהיאבק בהם והופך אותם למשהו הרבה יותר קליל ממה שנראה כביכול. הכול עניין של הסתכלות על המציאות. כאשר מסתכלים על זה בתור משהו הרבה יותר קל ומתוך הבנה ואהבה אז יותר קל להתמודד עם זה. אם כך, אז במילא הסבל פחות נורא.

אל תתני לייאוש לכרסם, ולתחושת הרע לחלחל בתוכך, כמו שכתבת שאת כבר לא יוצאת מהבית ורואה כל היום טלוויזיה ומרגישה רע. אסור להתייאש ולהרים ידיים. כאשר הייאוש מתגנב ומתחיל לאכול מבפנים הוא מפיל את כל החומות ומונע ממנו להמשיך הלאה. צריך תמיד להמשיך לשמוח ולהתקדם. זה לא אומר שאסור להתאבל בזמן הראוי, אבל אסור לשקוע בתוך העצבות. צריך מתוך זה לשאוב את הכוח להתמודד ולהמשיך. עצם זה שכתבת לי את מה שכתבת, מראה על רצון שלך לשפר ולהתמודד עם הדברים, רצון לצאת מהמצב הזה. עצם הרצון זה דבר גדול כשלעצמו על מנת להתחיל ולהתמודד.
אם יש לך מטרה חיובית לחיים, אם את קשורה לערכים שהקב"ה מגלה לנו בתורה, אז בודאי יש משמעות לשמחת החיים. צריך לחשוב חיובי, כי תחשבי חיובי – יהיה חיובי! זה לא סתם סיסמא. למחשבות שלנו יש השפעה על המעשים שלנו ולמעשים שלנו יש השפעה על המציאות כולה.

הנה פתגם יפה ששמעתי לא מזמן והוא כל כך נכון: "אל תבקש חיים קלים, בקש להיות חזק יותר " (ג´ון פ.קנדי)

נסי לחשוב על דברים שאת אוהבת ותתחילי לעשות אותם...
לרקוד/לנגן/לצייר/,אם את אוהבת ספורט-תשקיעי בכך שעה ביום,ובנוסף-אולי תוכלי להתנדב פעם בשבוע-שבועיים במקום הקרוב לביתך...
כשעושים דברים שטוב לנו בהם ויש להם חשיבות,הייאוש בורח...
בנוסף, אני מצרפת לך כמה קישורים בעניין.
ייסורים מכפרים או שהכול לטובה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=7870
איך אפשר לשמוח בניסיונות? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=90309
חשיבה חיובית - https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=3560

שה´ יאיר דרכך ותֵמָצי את כוחותייך על מנת להתמודד!
אשמח לשמוע ממך,
הדס.
hadas.ste@gmail.com