שאלה
שלום וברכה
אני מעדיפה להישאר בעילום שם, אך אגיד שאני בת 18 וחצי, בוגרת אולפנא ועושה כעת שירות לאומי בגרעין תורני במרכז הארץ בשילוב עם בי"ס לילדים ממשפחות קשות.
תמיד היה לי קשה לקבל החלטות, אבל עכשיו הזמן דוחק. צרי לחשוב על שנה הבאה.
יש בפניי 2 אפשרויות: האחת-עבודה במשך 3 חודשים עם משכורת נאה ב"ה, אח"כ פסיכומטרי ומדרשה ורק בשנה שאח"כ להתחיל ללמוד. [אין בזה פיספוס של שנה?]
האפשרות השנייה-לעשות פסיכומטרי בחופש הגדול, ומיד אח"כ להתחיל ללמוד (וזאת, אם בכלל הדבר מתאפשר, כי תוצאות הפסיכומטרי יכולות להגיע מאוחר מידי..)
בנוסף להתלבטות הזאת-מה ללמוד?
ב"ה אני מודעת ליכולות שלי, אני יודעת שיש לי ראש להשקיע בדברים גדולים. ההורים ממש רוצים שאלמד משהו בסגנון של אדריכלות, ראיית חשבון, עריכת דין.
אני נוטה למשהו אחר. אני ממש רוצה ללמוד ולהתעסק במשהו משמעותי, משהו מועיל. אני לא אגיד שאני רוצה להיות מורה, אבל עם זאת אני רוצה לעסוק במשהו שבאמת יכול להשפיע ולתרום.
בנוסף, אני לא רוצה לעסוק בתחום שיאלץ אותי לחזור לבית בשעות מאוחרות ולהביא את העבודה לבית. ההשקעה במשפחה, בבעל ובילדים תהיה לי ממש חשובה, כשיגיע הזמן, בעז"ה.
אז מה עושים?
ועוד עניין, שונה לגמרי-
אני יודעת שכל אחד מנסה לתקן את המידות, מנסה להיות אדם טוב יותר.
אני לא יודעת מאיפה זה נובע אצלי, אבל אני שמה לב שכשאני מנסה לתקן משהו, להשתפר בעניין מסוים, אני מיד חושבת איך יגיבו לזה, איך אחרי יראו אותי, איזה "צדיקה" אני אראה בעיניהם. ויותר מזה-לפעמים עולה לי בראש: "כשאני אמות, איך אנשים יציגו אותי?"
אני יודעת שזה לא טוב, אני יודעת שזה לא צריך להיות ככה. אבל זה תמיד עולה לי בראש.
שמעתי שזה נובע מגאווה.
מה עושים עם זה?
תודה רבה!!!
תשובה
שלום לך!
ראשית, סליחה על העיכוב בשליחת התשובה...
צומת הדרכים שבה את נמצאת היא בהחלט לא כל כך פשוטה, וגם יש בה מן הכרעה שיכולה להשפיע על חלק משמעותי בחיים שלנו. אך למרות שקשה לפעמים לקבל החלטות, ובעיקר כאלה שאנחנו יודעים שהן משמעותיות, כדאי להתמלא בהרבה אמונה, גם בקב"ה שיוביל אותנו למקום הנכון לנו, וגם בעצמנו, שיש בנו את הכוחות להתמודד ואת התבונה להחליט בצורה שקולה החלטה נבונה, ולכן אפשר להקל מעלינו את הלחץ הזה ולהחליט את הדברים מתוך קצת יותר נחת פנימי.
באופן כללי, אין "תשובה נכונה" לשאלות ששאלת. אמנם בסופו של דבר תהיה החלטה אחת, שאת תכריעי, ובעז"ה תלכי על פיה ותשתדלי להצליח באותה דרך שתבחרי ומתוך כך בעז"ה גם יהיה לך בה טוב...
אני אנסה להעלות כמה נקודות נוספות לחשיבה, שאולי יעזרו לך להחליט, אבל שוב, בסופו של דבר- החלטה היא רק שלך.
- לגבי שנה הבאה- יש כמה גורמים נוספים שיכולים להשפיע, לדוגמא: מי משלם לך על הלימודים הגבוהים, את או ההורים? אם זו את, אז אולי טוב שתעבדי קודם ותחסכי, ויהיה לך יותר קל בזמן הלימודים כי תוכלי לעבוד פחות קשה. אם ההורים, אז אולי אפשר לוותר על העבודה של ה-3 חודשים.
- אם תרצי ללכת למדרשה- מי ישלם עליה? את? ההורים? יש מחירים שונים למדרשות, גם תלוי אם זה עם לינה או בלי. כדאי לך לברר גם את זה.
- איפה את חושבת שתלמדי, באיזה מסגרת? מכללה? אוניברסיטה? אם זה מקום דתי שכולל לימודי יהדות, אולי זה יוכל להיות במקום על שנת מדרשה? אולי רק ללכת לשיעור קבוע פעם בשבוע בערב יוכל להיות במקום זה?
לגבי ה"פספוס"- אני חושבת שפחות מתאים להסתכל על שנה של מדרשה או עבודה או עוד שנה שירות כ"פספוס של שנה". קראתי הרבה פולמוסים בעניין, ומחנכים גדולים ורבים בציבור שלנו אינם מסכימים על דרך אחת שהיא ה"אידיאלית" לבת ישראל בשנים הללו של חייה. לכן נראה לי שבסופו של דבר, לדעתי יותר מתאים להסתכל מה מתאים לך בשלב הזה של ההתפתחות האישית שבה את נמצאת. מה הדרך הטובה ביותר בשבילך לגדול להתקדם ולהתפתח בעבודת ה´, כי הרי זו בסופו של דבר המטרה שלנו בעולם הזה, ולשם צריך לשאוף. יש כאלה ששנת המדרשה היא זו שתגדל אותן בצורה המיטבית, יש כאלו שכניסה ללימודים הגבוהים מתאימה להן בשלב הזה, כל אחת ומה שמתאים לה. אני מכירה מישהי שכשהתארסה, מיד אחרי שנת השירות השנייה שלה, היא אמרה שזה שהיא בכלל היתה מוכנה ובשלה לחתונה, זה רק בזכות השנה של השרות, שבה היא התבגרה יותר בצורה כזו שהגיעה לבשלות שאפשרה לה להתחתן. מה שלדעתה לא היה קורה אילו היתה מתחילה ללמוד מיד אחרי השנה הראשונה. אפשר כמובן להכניס במערך השיקולים את הנקודה שככל שמאחרים את התחלת הלימודים, כך הסיכוי לכך שבעז"ה תתחתני בזמן הלימודים גדל, ואיתו גם יגדלו הקשיים, וצריך לחשוב איזה משקל נותנים לשיקול הזה. צריך להיות מוכנים גם לזה, אך נראה לי שהעיקר הוא קודם שאת תבחרי דרך שבה תפתחי עצמך מכל הבחינות- גם מבחינה אישית וגם מבחינה שכלית וגם מבחינה רוחנית בצורה הטובה ביותר.
- לגבי הפסיכומטרי- לפי מה שידוע לי פסיכומטרי בחופש הגדול לא מאפשר לימודים בשנה שמיד אחרי זה אבל יש לבדוק זאת בצורה ספציפית במוסד אליו את מעוניינת להירשם. חוץ מסוג המוסד (מכללה/אוניברסיטה) זה גם יכול להיות תלוי באיזה מקצוע את רוצה, יש כאלו שההרשמה אליהם יותר מאוחרת. כמו כן, יש בחלק מהמקצועות אפשרות של לימודים שמתחילים בסמסטר אביב, שזה באמצע השנה, ואז תוכלי לעשות חצי שנה מה שתרצי, ולהתחיל ללמוד מאמצע השנה (בערך בפורים). סמסטר אביב לא קיים בכל מקום (לרוב לא במכללות) ,וגם לא בכל המקצועות.
לגבי ההחלטה מה ללמוד, טוב, זו כמעט שאלת השאלות שכמעט כל אחד בחייו נתקל בה (חוץ מאלה שמהיותם בגן הילדים חלמו להיות רופאים...) . יש המון מרכיבים ושיקולים שנכנסים לתוך בחירת מקצוע. אני אציע פה דרך הסתכלות אחת, מקווה שתעזור לך, אך יש כל מיני דרכים להסתכל על הדברים:
- ראשית, הכישורים הטבעיים- אילו יכולות ה´ נתן בי שאותן אני צריכה ויכולה להוציא לפועל. זה כולל בתוכו כשרונות מכל הסוגים, שבתוכן גם יכולות שכליות, אבל לא רק. זה כולל גם כישורים חברתיים, ותכונות אופי לדוגמא- להחליט על עבודה עם אנשים, או יותר נכון "על" אנשים או עבודה טיפולית (כמו הוראה,פסיכולוגיה,סיעוד וכדומה) או עבודה על דוממים (כמו הנדסה,מחשבים,ראיית חשבון וכדומה). אמנם, החלוקה הזו קצת בעייתית, כי בכל עבודה עובדים עם אנשים, ובכל עבודה יש דברים יותר טכניים, אך יש את העיקר ויש את התוספות.
- לאחר שבוחנים מה יש בתוכי, אפשר לבחון אילו צרכים יש במציאות, כדי למצוא כמו שאת אמרת "משהו משמעותי, משהו מועיל ". (ועוד רגע אסייג את זה...). כדאי לדבר עם כל מיני אנשים שעובדים במקצועות שונים, לשמוע על הנושאים השונים שהם מכירים, על מה בדיוק עושים בעבודה, שעות העבודה וכו´. תשאלי דודים, שכנים, הורים של חברות וכדומה. אולי יש מקצוע שיתאים לך, ואת פשוט לא מכירה אותו...
כדאי לדעת, במרכזים להכוונה של משרד התעסוקה יש ספריות שמכילות פשוט קלסרים עם אוסף רב של מקצועות, שכוללות תיאור התפקיד וגם כתבות מהעיתונות שמתייחסות לנושא. יש שם ממש מקצועות מגוונים, מחוטב עצים ועד רב חובל... הכניסה לשם חופשית בשעות הפתיחה. יש גם אפשרות לייעוץ מהיחידה להכוונת חיילים משוחררים, פרטים נוספים אפשר למצוא באתר שלהם:
http://www.hachvana.mod.gov.il/pages/yechida/yechida_ieuzt_ishi_baleshchut.asp?UN=5