צרור שאלות באמונה בכמה נושאים קשים

שלום רב
אתה שואל שאלות רבות, ואינני יכול להאריך בכל אחת מן השאלות, ולכן אכתוב בקצרה, ואם עדיין אתה רוצה לברר, אשמח שתיצור עימי קשר בכתובת אימייל שלי ואשתדל להרחיב יותר.
וכעת אל השאלות אחת לאחת בעז"ה.
1. דברים אלו שאתה מביא בשם חז"ל ידועים ומפורסמים. אודה על האמת שמעולם לא ספרתי את האיברים, ואף אם אדם סופר, או הרופאים טוענים דבר מסויים אין זה אומר שהמנין הוא אותו הדבר, שכן יכול להיות שלפי הרופאים שני דברים נחשבים איבר אחד ולחז"ל נחשבים שניים. אך מעבר לכך, אנו צריכים לדעת שחכמנו זכרונם לברכה לא הביאו את הדברים כאנשי מדע אלא כאנשי תורה. המטרה שלהם לא היתה לגלות לנו כמה איברים יש לנו אלא ללמד אותנו את המשמעות של המצות אלינו. ולכן ראו קשר רעיוני בין כל איבר למצוה אחת מהמצוות. וכך כתבו כמה מגדולי ישראל, ולכן אין כל כך משמעות אם אנו נספור אחרת את האיברים שלנו. אם כי אינני יודע אם כיום אומרים במדע אחרת. אם כי בדברים שיראו לנו כיום אחרת מחז"ל אנו יכולים להבין שהם באו ללמד אותנו רעיון, ללמד אותנו מסר ולכן אין בכך כל בעיה. וגם אם חז"ל ידעו את ידיעות הטבע לפי הידע באותו הדור, אין בכך חיסרון.
2. לילית מופיעה בדברי חז"ל בכמה וכמה מקומות, ובמיוחד בספרי הקבלה, ובספר הזוהר. הלילית היא אחד מן המזיקים, ואנו בתפילה מזכירים לפעמים דרך אגב ברמז תפילה שהיא לא תזיק אותנו.
3. האדם נברא בעולם בשביל לקיים את דבר ה´, לעבוד את ה´. לכן ישנן שאלות שהוא נשאל תחילה שהן יסוד חשוב בחיים שלו. אחת השאלות – נשאת ונתת באמונה, האם במסחר שלך היית ישר, לא גזלת ולא הפסדת אחרים. וכך בכל דברי ממון של בן אדם לחברו. ציפית לישועה – שאדם צריך לצפות לישועה ויתר מכך שמעשיו יובלו על ידי יסוד זה ועל כך נשאל האדם בתחילת דינו בשמים.
4. בתפילה אנו מתפללים תפילת לחש, ולאחר מכן אנו מקיימים את תקנת חז"ל שהשליח ציבור חוזר על התפילה. בזמן חזרת השליח ציבור (חזרת הש"ץ) אנו מקשיבים ועונים ברוך הוא וברוך שמו ואמן על כל ברכה וברכה. אחת מן התוספות החשובות בתפילתו זו של השליח ציבור היא שאנו אומרים בה קדושה. בקדושה גם הציבור וגם השליח ציבור אומרים אותה, לפי הדרך שנוהגים באותו בית כנסת. את הקדושה לא אומרים בתפילת לחש, התפילה האישית של כל אחד ואחד. ולכן כתבו בסידורים שאדם לא יטעה ויאמר אותה בתפילתו האישית אלא רק יחד עם החזן בחזרת הש"ץ.
5. בחורף אנו מבקשים על הגשמים והבקשה שלנו חיובית, ואילו בקיץ שאין בקשה על הגשמים אנו מתפללים לה´ שישמור על השנה שלא תהיה נסיגה ונזק. לכן הדבר קשור ומתאים.
6. בתפילה הרגילה אנו אומרים את מודים כחלק מן התפילה. בחזרת השליח ציבור החזן גם כן אומר את מודים הרגיל, אך הציבור מוסיף בקשה נוספת והיא נקראת מודים דרבנן. לכן בתפילת לחש לא אומרים את התפילה הזו לא החזן ולא הציבור.
7. לפי ההלכה ביג´ מידות לא צריך לספור באמצע, אלא שיש מנהג לעשות זאת על מנת שישימו לב שלא להתבלבל ושלא לדלג על חלק מהיג´ מידות ולכן יש רבים שעושים זאת. ויכול להיות שגם בתורת הקבלה תורת הסוד יש לכך מקור, אך אינני בקיא בתורה זו.
8. בנפילת אפיים האשכנזים נופלים על הזרוע (עם הפסק של בגד) ואילו חלק מן הספרדים אינם נופלים על פניהם אלא אומרים את התפילה הזו בישיבה.
9. אנו מכים 25 פעמים על כל דבר של וידוי, ומתחיל מאשמנו.
10. ההדרכה הנכונה במטבח ובארוחות היא להשתמש בכלים תמיד באותם הכלים, כאשר אוכלים ארוחה בשרית להשתמש רק בכלים בשריים, וכן להיפך.

בברכת שנה טובה וכל טוב
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il