שאלה
שלום לכם.
יש לי חברה שאני בקשר מאד מאד טוב איתה וגם עם משפחתה. אני מבלה רבות בביתם.
יש לחברה שלי שני אחים אחד גדול (בערך 22) ואחד יותר קטן (14). וכאן מתחילה הבעיה. אני מרגישה מאד מאד חופשי עם המשפחה הזאת אך מפחדת להכשל בדיני צניעות. לא נגיעה וכדומה ח"ו אלא צניעות מסוג שונה...
רציתי לדעת אם החששות שלי מוצדקים למרות היותי בת חזקה מאד והם גם בית חזק.
אשמח אם תענו לי בהקדם.
כל הכבוד על פעולתכם.
תשובה
שלום,
שאלתך מצויינת, היא מעידה על הבנה עמוקה בצניעות.
הפיתרון הטוב ביותר הוא ללמוד את הגדרים ההלכתיים של יחסי נשים - גברים, אך לרוב אין זה פשוט בגלל חוסר נגישות לשיעור או לרב שמסביר את הנושא בצורה מסודרת.
ובכל זאת אשתדל לתת כיוון:
דרוש כאן שביל זהב (דרך ממוצעת). החמרה כשלא צריך (לדוגמא: לא להגיד שלום) גורמת למתח לא חיובי. הנהגה קפדנית אינה מסלקת את הבנים / בנות מהעולם אלא רק גורמת למחשבות להסתובב סביב הנושא שעות נוספות. מאידך מתירנות וקלילות (לדוגמא: מ-ה ש-ל-ו-מ-ך?) וודאי שאסורות על פי דין, ואינן גורמות לשלוות נפש ("מה הבעיה?! אני פתוח איתה") אלא מדרדרות כל אחד (גם משפחה חזקה) להרהורים וכו', וכבר אמרו חז"ל: אין אפוטרופוס לעריות.
כאמור יש גדרים הלכתיים (שו"ע אבן העזר כ"א) אך בשביל לכסות את "המקרים האפורים" שאין לגביהם התייחסות מפורטת בפוסקים נתן מו"ר הרב אליקים לבנון כלל: כל מעשה או דיבור שמטרתו מציאת חן - אסור.
היוצא מכל האמור שאת יכולה להמשיך להיות סימפטית כלפי כל בני המשפחה. עליך לשים לב לא להגרר לקלות דעת או "צחוקים" שלך מול אחד האחים. אין להתייחס אישית להופעה חיצונית (ביגוד / תספורת).
אם תלכי ברוח הדברים האלה תצליחי, חוש הטעם הרוחני שלך לא ייפגם, וממילא תוכלי לדעת ולהרגיש בכל מקרה את תחושתך, אם איננה נוחה - עצרי, אם נוחה - תוכלי להמשיך.
בזכות נשים צנועות וצדקניות באה גאולה.
דוד
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם