שאלה
לרב שלום,
אני עושה עבודה בתנ"ך בנושא נשים מנהיגות ואני מתמקדת בדמויות- דבורה, מרים, חולדה ואסתר.
שהן היו נביאות ומנהיגות.
במהלך העבודה התעוררה בי השאלה - נשים אלה היו מנהיגות ממש, איך אין זה סותר את הפסוק- "כל כבודה בת מלך פנימה"?
הרי אישה צריכה להיות צנועה. ולהיות מנהיגה פירושו בדיוק ההפך!
והרי אין זה הגיוני שזה יסתור את ההלכה מכיוון שהקב"ה בחר אותן שיהיו מנהיגות!
אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי
אשמח אם זה לא יתפרסם באתר אלא רק יישלח לדוא"ל שלי.
תודה.
תשובה
על מעמדה המשפטי של דבורה דנו תוס' במסכת שבועות (כ"ט ע"ב) ד"ה שבועת. מכל מקום אנו מוצאים אותה מסתייגת מהזמנתו של ברק (שהיה בעלה לפי מדרש אחד), לצאת עמו בשעת הקרב. את מרים אנו פוגשים כמילדת (לפי דעה אחת בגמרא) וכיוצאת בראש הנשים. חולדה היתה נביאה לנשים, כמובא ברד"ק בתחילת ס' צפניה. אסתר פעלה בעל כורחה בבית אחשורוש. לא מצאתי שאחת מהן או משלוש הנביאות האחרות הנזכרות בגמרא התנבאה לקהל.