שאל את הרב

צניעות בין גברים

חדשות כיפה רבני הישיבה הגבוהה אור-עציון 02/08/05 16:27 כו בתמוז התשסה

שאלה

הנושא של צניעות (וערום) בין גברים מעסיק אותי הרבה מאוד זמן, וגורם לי ייסורים נוראים, לא פחות מכך.

אני מאוד רגיש לנושא של ערום: כך כשהייתי בצבא (מקלחות משותפות), ומסיבה זו אני נמנע ללכת לטבול במקווה (כדי לא לראות שם גברים ערומים), אע"פ שאני מאוד רוצה להיטהר.

להבנתי, אין שום היתר לערום מהסוג שנהוג במקוואות או בצבא, שהרי נאמר "והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר, ושב מאחוריך". ועוד נאמר "וראית ערום וכיסיתו". ועוד ידוע, שאפילו בעת שאדם מתלבש הוא צריך להתבייש מבורא עולם (שו"ע), ואיך לא יתבייש לגלות ערוותו בפני בני אדם.

לצערי, אני מקבל תחושה שאני פנאט, בישן בצורה קיצונית. השדר שאני מקבל הוא שהערום הזה הוא חלק מהבריאות הנפשית וההרגש הטבעי, והעניין הוא שהשדר הזה עולה מדתיים דווקא (ולא חילוניים, שערכי צניעות ממילא זרים להם). כי עובדה, שדתיים/חרדיים לא מקפידים על ערום במקוואות.

והשאלה שלי היא: האם משהו איתי לא בסדר? האם אני מגזים? האם הצניעות שלי היא חסידות של שטות? מהם הגדרים המדוייקים של צניעות בין גברים?

אודה לתשובה מפורטת.

תודה, ויישר כח על פועלכם!!

תשובה

מבחינת השאלה ההלכתית, אין כל איסור במה שנהוג בצבא, במקוואות או במלתחות של הבריכה וכד' שגברים מתקלחים בקלחות משותפות, כפי שמפורש בגמ' פסחים נא ע"א "עם הכל אדם רוחץ וכו' " וראה בהגהת הרמ"א שו"ע אה"ע סי' כג ס"ו. וכן מפורש בבבלי שבת מע"ב-מא ע"א. זה כמובן נוגע רק למקומות שהדרך ללכת שם ערומים כמקומות הנ"ל, בשאר מקומות שייך הכלל שהזכרת בשם השו"ע שצריך להתבייש מבורא עולם (אך ראה בגמ' שבת שם שלענין הסתרת המילה דוקא כשאינו כנגד העם אסור להסתיר המילה). (הפסוק שהבאת מישעיהו "כי תראה ערום וכיסיתו", אינו נוגע לענין כלל, הוא אינו מדבר על כללי צניעות אלא על גמילות חסד וסיוע לחסר כל שאין לו כסות ונדרש הוא לעזרה של כיסוי גופו מפני מפגעים ובושה). אלא שבקביעת חכמים בברייתא בפסחים שם מוצאים מהכלל אביו ובעל אחותו מחשש להרהור, ומזה ברור שכשהדבר גורם להרהור צריך להזהר. אך גם ניתן לראות שם לגבי שני אחים שהדבר תלוי במנהג, ומזה אפשר ללמוד שדברים אלו יכולים להיות מושפעים ממה שמקובל בחברה, כפי שידוע גם ביחס לשאלות אחרות הנוגעות לתחום הצניעות.
אולם בצד השאלה ההלכתית אני רואה בדבריך מצוקה רגשית גדולה, ואליה איני יכול להתייחס גם משום שאיני מכירך וגם משום שאין לי את ההתמחות הפסיכולוגית המתאימה. אני מציע שאם זה אכן מציק לך כפי שאתה מתאר, נסה להעזר באנשים בעלי כישורים מתאימים, שעברו הכשרה פסיכולוגית.

התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת

כתבות נוספות