צניעותן של בנות ישראל..מה עושים?!

שלום יקרה.
לפני הכל תודה גדולה על כמה מילים פשוטות אבל יקרות, שעושות טוב על הלב ונותנות הרבה כוח להמשיך.
נגע לי הכאב שלך על מצב הצניעות, הרגישות והאכפתיות שלך לעם ישראל מדהימות בעיניי.
מה שכן חשוב להבין שצניעות זה אחד מהניסיונות היותר קשים של הדור שלנו.
זה לא שאני מצדיקה פה את התופעה. ממש לא. אבל אני חושבת שההבנה של הנקודה הזו יכולה לעזור.
כל דור והניסיונות שלו. אם אבות אבות אבותינו התמודדו עם ניסיון של עבודה זרה,
היום כשאת יושבת בשיעור תנ"ך, את באמת לא מבינה איך הם יכלו לחטוא בזה כל כך הרבה, כאילו מה משך אותם בזה?!?
הניסיון (או לפחות אחד מהם) של הדור שלנו זה ניסיון הצניעות, כשאין ספק שזה ניסיון קשה מאד במיוחד לאור העולם הפרוץ והמתירני בו אנחנו חיים.

לאחרונה יצא לי לחשוב על נושא הצניעות קצת יותר לעומק, ורציתי לשתף אותך באחת המסקנות שהגעתי אליה.
אם תשאלי בנות, לרוב אף אחת לא בקטע של ללכת לא צנוע, כי היא רוצה למרוד, או כי היא בקטע של אנטי דת.
החוסר צניעות בלבוש, הוא פשוט כי אלו הבגדים שיש בחנויות, והעין שמתרגלת לראות כל מיני דברים מתחספסת, עד שמרוב הרגל הופכים דברים לא בסדר לבסדר.
בתור אחת שממש לאחרונה יצא לה לעבור לצד השני, ונמצאת תחת הטייטל ´מחנכת´, רציתי לספר לך גם שבאמת מוסדות חינוך עושים מעל ומעבר כדי לחזק את נקודת הצניעות.
אבל מה לעשות שכמו בהרבה דברים בחינוך לא מדובר פה באיזה הוקוס פוקוס, שמדברים וכבר זה עובד.
ובקשר ללהעיר לבנות, תדעי שזו אחת הסוגיות שהכי שוברות למחנכות את הראש.
כי מצד אחד זה באמת חשוב, אבל מצד שני, צריך לחשוב טוב טוב, איך ומתי לעשות את זה, כי יש עוד תמונת מצב שלמה על הבת חוץ מהצניעות.

עד כאן שיתפתי אותך בנוגע לחוויות הצד השני בעניין.
אבל מכיוון שהדברים האלו לא כל כך נוגעים לך, (ולא נוגעים בפן של בני אדם פרטיים, אלא בפן הכללי - חינוכי) נראה לי כדאי לחשוב מה אפשר לחזק כאדם פרטי ומה את כן יכולה לעשות.
וכאן יש כמה כיוונים:
דבר ראשון, אם כתבנו שהעין מתרגלת, אז להשתדל ולשמור על עצמי שהעין שלי לא תתרגל,
להמשיך וללכת בצניעות (כן, גם אם זה לא ממש in ללכת עם לייקרה כמו שלך, ואלה של זארה לוקחות בהליכה את המקום הראשון באופנה), ככה שבסופו של דבר העין של אחרות תתרגל למה שנכון וטוב ללכת איתו.
להיות בגדר של להוסיף טוב. לא ממקום מתנשא חלילה. או ממקום של ´בואנ´ה טוב שיש כאן איזה דוסית שכמותי...´.
אלא, לבוא מתוך ענווה גדולה, ושוב, רצון להשפיע טוב.
דבר שני, (וכאן נמשיך את הכיוון שאת הבאת), זה הזמן לקצת אגרת הרמב"ן, ´וכל אדם יהיה גדול ממך בעינייך´.
פשוט ככה.
להסתכל על החברות בעין טובה, זה שלהם יותר קשה בתחום מסוים לא הופך את מי שיותר קל לו בכך ליותר טוב.

ברשותך, בואי נעשה איזה הפסקה מתודית קלה:
בגמרא מסופר על רב יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי שחלה והגיע עד שערי מוות. בפרק הזמן הזה, הוא ראה משהו מהנעשה בשמיים.
כשהבריא הבן, שאל אותו אבא שלו (=ר´ יהושע): מה ראית למעלה?
ענה לו הבן: ´עולם הפוך ראיתי! עליונים למטה, ותחתונים למעלה´.
לא להאמין! אנשים שכאן, בעולם הזה, נחשבים לרמי מעלה בעולם הבא הינם בסטטוס פחות, ואילו אנשים שאינם בעלי מעמד בעולם הזה, נחשבים עד מאד בעולם הבא.
אחד ההסברים לסיפור הזה הוא שרב יוסף ראה בשמיים את האמורא שמואל, ומי שהיה תלמידו בעולם הזה, רב יהודה.
אבל שמה, בעולם האמת, המצב היה הפוך: רב יהודה הוא הרב ושמואל היה התלמיד!
צריך להבין שעל פני האדמה רב יהודה למד הרבה מאד משמואל.
(ולמה בכל זאת זה מה שהיה בשמיים? הכל בגלל שפעם אחת באה אישה שהתלוננה בפני שמואל על בעיה מסוימת והוא אינו התייחס אליה).
אחד הדברים שאפשר ללמוד מסיפור זה, אומר כי מצבו האמיתי של האדם הוא לאו דווקא זה שנראה לעיננו כאן ועכשיו, עלי אדמות, אלא בעולם הבא, שכשמו כן הוא: עולם האמת.
לכן, מי אנחנו שנשפוט במשקפיים המצומצמות שלנו מי צדיקה יותר ממי?

את יודעת, עוד לא נולד הבנאדם שהיצר הרע התפטר לגביו.
אותו זקן וכסיל שולח חיצים לכל הכיוונים, בתקווה שבאחת הפעמים הוא גם יצליח לפגוע במטרה.
מצד אחד, כמו שכבר ראינו, הוא גורם לך לנסות לחשוב שאת טובה יותר מאחרות.
אבל בקצה השני של הסקאלה, הוא מנגן לך לכיוון ההלקאה העצמית:
´הופה. יש פה מישהי שמשחקת את עצמה צדיקה. כאילו מה? את כזאת מושלמת?! שכחת רק איך אתמול ריכלת עם החברה שלך על הקומונרית שלא מבינה מהחיים שלה בלהוביל סניף´...
ואסור לך בשום פנים ואופן לתת לאותו הנ"ל לדכא אותך.

אומרים ´שאלת חכם(ה) חצי תשובה´. העלית את נקודת הצביעות, אבל אם תסתכלי בהמשך הדברים, את גם עונה עליה.
וכאן תרשי לי לצטט מישהי חכמה- ´זה לא "או הכל או כלום" זה עבודה שרצופה בשלבים ולאט לאט מתקדמים´.
ואיך הרב קוק אומר: ´השלמות היא ההשתלמות´.
ולא. לא מדובר רק במשחק מילים נחמד. אלא הרבה מעבר לזה, באנו לעולם הזה כדי לעבוד, לאחת יותר קל צניעות, ולשנייה לא לומר לשון הרע, ולשלישית לא לכעוס.
(אפשר גם להמשיך לרביעית ולחמישית אבל זה לא הפאנץ´ ליין כאן), כל אחד מתחיל מאיזה שהיא נקודה ומשם הוא ממשיך הלאה בהתקדמות האישית שלו.
כשהעיקר זה להבין שהעבודה הזו שלב אחרי שלב, לא פחות משהיא אמצעי (להגיע לשלמות) היא תכלית בפני עצמה.
החוכמה היא לאסוף את כל ההצלחות הקטנות, להראות לאדון יצר הרע את אותן קבלות,
וככה להתקדם הלאה ולכבוש את המטרה הבאה.
אם בא לך להמשיך לשתף או לשאול, את מוזמנת ממש בכיף, ואל תהססי אפילו!!
הצלחה רבה ורק טוב.
רינת
rintz3@gmail.com