צומת דרכים

שלום וברכה.
חכמים אומרים ששאלה טובה היא כבר חצי תשובה. כדי להפוך את השאלה שלך לשאלה טובה – נחלק אותה לשני חלקים.
חלק ראשון – מה הפשר של ההתקרבות שלך לה' בגיל 17, לעומת ההתרחקות שלך עכשיו.
חלק שני – איך לפרש את היחס של חברותייך כלפייך.
אני אקדים ואומר: בלתי אפשרי לענות תשובה אישית מלאה ומספקת בלי להכיר אותך, או לפחות עוד כמה פרטים בסיפור חייך. מה שאפשר לעשות, הוא לענות תשובה כללית לאנשים במצבך, תוך שימת לב לפרטים המיוחדים לך – עד כמה שהם ידועים. אם את רוצה לפרט יותר – האי-מייל שלי נמצא בסוף התשובה.
לגבי החלק הראשון: כל אחד מאיתנו עובר מספר שלבים בפיתוח הקשר שלו לה'. יש המון הבדלים בין אדם לאדם, אבל הכלל הוא דומה: ישנו שלב ראשון של "התאהבות" – ה' מאיר פנים, אנחנו רואים רק טוב, איזה כיף. השלב השני הוא תמיד אפור יותר. מתחילים לחוש שהמחויבויות מכבידות, אולי זה לא באמת כל כך כדאי, דברים שנראו זוהרים בהתחלה דוהים עם הזמן. הבעל שם טוב, בספרו "כתר שם טוב", רבי נחמן ב"יקוטי מוהר"ן, ועוד רבים וגדולים עסקו בתסכול הזה. כולם – כל הצדיקים ששתל ה' בעם ישראל מלמדים אותנו שהשלב הזה הוא ההכנה האמיתית אל השלב השלישי שהוא השלב של האהבה הבנויה, הבוגרת, שיודעת שעל אף המחויבות, ושלא הכל מאיר פנים כל הזמן – זה מה שאנחנו באמת רוצים. אנחנו רוצים את ה'.
הארכתי קצת? לא נורא. סיכומו של דבר – תחושת הריחוק מה' שאת עוברת היא חלק מתהליך טבעי ובריא העובר על כל עובד ה', שתפקידנו בו הוא להחזיק חזק באמונה ובקיום מצוות. מובטחים אנחנו שאם נתמיד – סוף האהבה לשוב ביתר שאת, ותהיה זו אהבה של בחירה, ולא "התאהבות" שההרגשה הטובה כופה על האדם.
לגבי החברות שלך: התחושה שלי כעומד מן הצד היא, שיש בך רצון לרצות את החֶברה, ולכן מצד אחד החֶברה דוחה אותך, ומצד שני את מקבלת קשה את התגובות שלה. אבל אני גם מרגיש שגם החברות שלך לא ממש בקיאות בהלכות לשון הרע והלבנת פנים, וזה בהחלט מצב בעייתי ולא נעים. אבל אחרי הכל – אני עומד מן הצד. עצתי היא לפנות לאישיות שמכירה אותך ואת החברות שלך, ולהתייעץ איתה. אם צריך – גם ייעוץ מקצועי הוא חשוב מאוד, כי הוא יוכל להסביר לך לעומק מה עובר עלייך במישור החברתי. (אגב, את בת 20 – את עדיין בקשר עם אותן חברות מהתיכון? אין לך חברות חדשות – לא חפיפניקיות, שיתאימו לך יותר? אם המצב הוא אכן כך – זה בעצמו ממש לא בריא. את חייבת להיפתח למקומות חדשים).
בנוגע לקשר זוגי – אני הייתי ממתין קצת עד שתדעי איפה את עומדת מבחינה אישית מול החברה שלך, ועד שתהיי שלמה עם הקשר שלך לה' – כאשר הכוונה שתביני שהחוויה אותה את עוברת בקשר הזה היא בריאה ונורמאלית, ותהיי שלמה ושלווה עם ההחלטה להמשיך בדרך של עבודת ה'.
אני מתנצל אם לא נגעתי בכל הנקודות, פשוט ימי המאבק העוברים עלינו לא מותירים לי זמן בלתי מוגבל... אם את מרגישה צורך בהבהרות, או בשאלות נוספות – פני אליי ישירות לאי-מייל.
כל טוב, ויהי רצון שיאיר לך ה' פניו, ותזכי לשלווה ולשמחה.
דוד
davideinat@hotmail.co.il