שאלה
בס"ד
כבוד הרב, בחופשת חנוכה התאספנו כמה חברה, אספנו כסף אחד מהשני וקנינו סופגניות.
נסענו לבית החולים אסף הרופא (התחלקנו- רכב לבנים ורכב לבנות)
כשהגענו נכנסנו למחלקת ילדים, חילקנו לילדים החולים ולהוריהם, ובין היתר היו שם גם חולים ערבים, ימח שמם, עם המשפחות שלהם.
לי היה ברור מראש ששום ערבי לא יקבל סופגניה, זה גם לא החג שלהם וגם אני לא אבזבז אפילו שקל על ערבי במקום לתת ליהודי.
אז חילקנו ליהודים ויצאנו לרחוב וחילקנו לחיילים- שהם דרך אגב העריכו מאוד (זה היה קידוש שם שמים) הם שאלו שאלות והתעניינו (אנחנו הבנות דיברנו עם החיילות והבנים עם החיילים)
ואז כשסימנו, חזרנו ביחד והתחיל דיון, מישהו אמר שאולי לא נהגנו נכון עם הערבים מכיוון שאם חילוני ראה את זה וחשב לעצמו "מה ההתנהגות הזאת הילד חולה" אז יצאנו בהפסד וחיללנו שם שמים.
איך היינו צריכים לנהוג?
תודה.
תשובה
ב"ה ג' טבת תשס"ג
שלום רב!
אני מסתייג נמרצות מהביטויים הכתובים בתשובתך כלפי ערבים, הם בני אדם שנבראו בצלם אלוקים, יש לעשות הפרדה מוחלטת בין האויבים הקמים עלינו לבין אלו שאינם כאלו, לא ניתן לעשות הכללה.
לעצם הענין עברת על הלכה מפורשת ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י הלכה ה:
מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום,
לכתחילה יש להעדיף עני יהודי, אבל כשנמצאים ביחד יהודי ונכרי אסור להפלות ביניהם כלל.
הסיבה לענין לפי רש"י במסכת גיטין זה משום איבה, שהם ירחשו כלפינו, לדעת הרמב"ם זה דין של דרכי שלום, שהתורה "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
בודאי שיש בענין זה גם חלול השם בעצם ההתנהגות כלפי הנכרי, ולא רק משום המצאותו של אדם חילוני במקום זה.
היחס לנכרי טעון בירור הלכתי ומחשבתי מעמיק.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם