צבא

ראשית רציתי לחזק אותך בתהליך החשוב שאתה עובר. אני מזדהה מאד עם הרצון שלך לא לוותר על השירות הצבאי, ואני חושב שזו שאיפה נכונה ביותר.
אתה בהחלט מציג בעיה קשה העומדת בפני כל אדם דתי המתגייס לצבא. בצבא קשה לשמור על זהות דתית ועל שמירת המצוות, וכל שכן על הרגשות רוחניות של התעלות וכדומה. אך עם זאת יש לדעת כי רבים וטובים מכל סוגי הציבור מתגייסים לצבא ומשמרים את הרמה הדתית שלהם למרות האתגר שבדבר.
כיצד ניתן לעשות זאת?
ראשית, נסה לנצל את הזמן שנותר לחיזור ולימוד אינטנסיביים – הן בשמיעת קלטות שונות, והן בקריאה של ספרים שונים. והכי הכי חשוב – רכישת הרגלי שמירת מצוות חזקים: הקפדה על תפילות במניין, הנחת תפילין וכדומה. ואף להתחייב ללימוד קבוע על בסיס יומיומי – משנה יומית, הלכה יומית, שמירת הלשון וכדומה.
בנוסף, הייתי מציע לך לשקול אף ללכת למספר חודשים לישיבה או מכינה שיעזרו לך להעמיד את זהותך החדשה על הרגליים ולרכוש הרגלים חדשים.
ולקראת הגיוס עצמו - אני ממליץ שתבחר לך מספר הלכות שעליהם אתה הולך 'עד הסוף' כדומת הנחת תפילין, ברכות וכדומה. הלכות אלו הם הדברים שאתה 'משוגע עליהם' ואתה לא מתכוון לוותר על קיומן בשום מציאות שבעולם –לא לאחר מסע, לא במהלך אימונים, לא בפעילות מבצעית – בשום פנים ואופן. הלכה או הלכות אלו יעזרו לך לשמר את הזהות שלך ולהפוך אותו למשהו שלא מוותרים עליו.
והצעה נוספת – במידה והמסלול מתאים לך אולי כדאי לך לשקול גיוס דרך הנח"ל החרדי. אינני יכול להמליץ דווקא על מסלול זה, אך כדאי לשקול זאת.
בהצלחה ויישר-כח!
עקיבא