שאלה
שלום!
אני השנה בכיתה י', ז"א שהשנה יהיו לי בגרויות וצפויה לי שנה לא קלה שאני בספק אם אוכל לעבור אותה בכלל.. טוב אני יסביר קצת את עצמי.. אני לא רוצה להשוויץ חלילה או משהו אבל כל הזמן אני הייתי בין התלמידות המצטיינות בכיתה שתמיד מכינות את כל שיעורי הבית (אפילו רשות!) מקשיבות,לומדות היטב,ושבד"כ לא מקבלות מתחת ל-80.. אך השנה אני ממש לא יודעת מה קרה לי (בכיתה ט והשנה) אינני מצליחה ללמוד בכלל, אני מסוגלת לשבת שעות מול הספר וגם אם יהיה לי מבחן אני לא אלמד.. במבחנים אני לא כ"כ אוהבת להעתיק (אבל אני לא אגיד שלא העתקתי בכלל..), שיעורי בית כמעט ולא עשיתי ואפשר לומר שאת הרוב הגדול העתקתי..אני כ"כ מתעצלת שזה לפעמים כבר מעצבן אותי! ואני לא מצליחה להתגבר ולקחת את עצמי כבר ביידים כי אני לא ילדה קטנה.. אינני מצליחה!!! היו לי שנה שעברה מבחנים מתחת ל20 אפילו!! ירדתי הקבצה באנגלית וגם במתמטיקה! ניסיתי אפילו לעשות מין סדר יום שכל יום אולי אלמד קצת וגם בזה לא הצלחתי.. אני יודעת שכדי להתגבר על עצלות צריך להתמיד.. אבל שוב אינני מצליחה.. חברותי יודעות על "ההידרדרות" שלי אבל אני עושה את עצמי כאילו לא אכפת לי אבל אני יודעת טוב מאוד שזה כן אכפת לי..שלפעמים לפני מבחן אני כ"כ מפחדת..
אני גם לא יודעת כ"כ מה נסגר איתי כאילו בכיתה ח ובכלל כל הזמן הייתי כאילו ילדה סגורה כזאת ביישנית ואף פעם לא הייתי מדברת, שנה שעברה ממש נפתחתי שהייתי בשוק מעצמי וכאילו השנה אני שוב חוזרת למה שהייתי.. וואי לפעמים אני כ"כ לא מצליחה להבין את עצמי..
מצטערת על השאלה הארוכה..
תודה רבה!
תשובה
שלום לך!
אשרייך שיש לך את הכח לרצות לחזור להיות כמו שהיית. ישנם אנשים שהיו משלימים עם המצב ולא עושים איתו כלום.
את רואה, יש לך את הכח ואת הרצון ואת תצליחי בעז"ה. יש משפט שאומר: "הרצון הוא אבי היכולת".
אם יש את הרצון זהו צעד ענק להצלחה.
עכשיו ננסה יחד להבין מה קרה.
מכיון שאני לא מכירה אותך מספיק אני רק אשאל שאלות ואת תעני לעצמך את התשובות. כמובן, אם את רוצה את יכולה לכתוב לי לאימייל שלי את התשובות וננסה יחד להמשיך.
האם קרה משהו בשנה האחרונה במשפחתך? איזה ארוע מצער?
האם המורה השנה לא מוצאת חן בעינייך?
את לא אוהבת את מקום הלימודים ?
אם כל התשובות שליליות, תמשיכי הלאה לקרוא את התשובה.
אם יש לך תשובה לאחת מהן, תחזרי אלי או ליועצת בית הספר כדי לטפל בעניין.
כי אם משהו מציק לך ולא טוב לך ובעצם עוצר אותך מלהצליח, צריך לטפל בו באופן מקצועי.
אולי בגלל שהיית מצטיינת כל הזמן את מותשת מכך ומעדיפה להיות בינונית ופחות להתאמץ?
אם כן, מצויין, תהיי בנונית, אין בכך שום דבר רע. כמובן שעל האדם לשאוף להיות יותר טוב ממה שהוא, אז תעשי מה שצריך ותשאפי לגדול, להתקדם בחיים, אבל לא לשאוף דווקא למצויינות שסוחטת את כל הכוחות.
אני מציעה לך להציב לעצמך כללים -
לדוגמא, אם אני מוציאה 90 במבחן, אני הולכת עם חברה לאכול גלידה.
אם הצלחת לסיים את כל שעורי הבית של אותו היום, את הולכת לסרט.
תנסי לצ´פר את עצמך כדי לדרבן להצלחה.
אם יש לך קשרים טובים עם הוריך, אולי תעשי הסכמים עם אמא שלך שתעזור לך לצ´פר את עצמך.
עוד עצה קצת קשה היא להכיר במצב בפני חברותייך. אין לי ספק שיש לך חברות טובות שתהיינה מוכנות לעזור לך, לקבוע ללמוד איתן וכו'. הרי בינינו, מסתבר מאוד שהחברות יודעות מה עובר עלייך אבל לא בדיוק יודעות איך 'לאכול את זה'. אולי אם תתגברי על הבושה ותבקשי עזרה תקבלי אותה בשמחה וכולכן תהיינה מרוצות.
ודבר אחרון, יכול להיות שזו היתה תקופה חולפת, ועכשיו, תאזרי שוב את כל הכוחות ותחזרי להיות מה שאת. את מסוגלת לזה.
בשביל לתת תנופה קדימה, לוקחים כמה צעדים אחורה. ואולי זה מה שקרה לך.
אז רוצי קדימה ותצליחי בכל מעשה ידייך.
המון הצלחה, אשמח להמשיך ולהיות בקשר איתך ולת לך את הדחיפה קדימה,
רעות
yohi253@walla.com