שאל את הרב

פשיטות ותמימות מול השגות (תשובה של הרב ארז משה דורון)

חדשות כיפה חברים מקשיבים 30/03/09 16:52 ה בניסן התשסט

שאלה

ברצוני אם אפשר להפנות את השאלה לרב ארז משה דורון.

רבי נחמן מלמד אותנו את המעלה הגדולה של פשיטות ותמימות ושהעיקר לעבוד את ה' בלי חכמות.ושמעתי שגם כשהוא עלה לארץ אז הוא אמר על הספרדים שזו התמימות שאליה הוא התכוון.

מצד שני אני מבין ממנו שראוי לי להגיע למודעות אחרת-להתעורר,לקום לתחייה מחיי כפי שהם עכשיו -בחינת מיתה.לדוג"ליקו"מ סא חלק ב: =לחיות בדעת שהכל פה זה חלום ואין זמן בעולם.אז אולי זה באמת נחלת האנשים הפשוטים ועודזה פשוט להם .אבל לא יודע בוא נגיד נקח את סבתא שלי שתחייה עד 120 מרוקאית פשוטה ותמימה באמונתה שנזכה(מתבודדת בכל יום בגינה שלה בנתיבות בלי שהכירה את רבינו)לא יודע לא נראה לי שהיא חייה בעולם הזה כמו "ניו" ממטריקס *).?מה פשר העניין??

תשובה

בס"ד

שלום לך,

שאלת לגבי תמימות ופשיטות, ואיך זה מסתדר עם הניסיון שלנו להתעורר מהשינה ולא לשקוע ביום יום בלי מחשבה ובלי מודעות.

הזכרת את סבתך, אישה פשוטה שמתבודדת בגינה שלה, ושאלת אם היא שקועה במטריקס מפני שהיא לא בהתעוררות ובהתחדשות לפי דברי רבי נחמן?

ובכן, לפי איך שתיארת אותה, אין ספק שסבתך היקרה אישה טובה ותמימה, ואולי היא באמת זו שרבינו התכוון אליה, כאשר אמר שהוא מעריך מאוד את האנשים הפשוטים העושים את שלהם בתמימות ופשיטות, כמו הספרדים שהאו פגש כאן בארץ. אישה שעושה את שלה, פונה להשם יתברך ובוטחת בו ויודעת שהוא זן ומפרנס והוא מושיע ומגן – אין ספק שהיא לא במטריקס. היא עושה את שלה ככל יכולתה.

וככלל, לא רק לגביה אלא לגבי כל יהודי בעולם, באמת קשה ואין לנו לעולם אפשרות לדעת מי שקוע במטריקס ומי עושה את שלו, אם לאט ואם מהר. כשרבינו קורא לנו להתעורר מהשינה ולנסות להקיץ מחיי הבל מתפוגגים לחיים אמיתיים של מודעות רוחנית, הוא קורא לנו. כל אדם בפני עצמו. אין לנו דרך לדעת מה מצבו של השני. רחמי השם מאוד גדולים והצדיק כל הזמן קורא לכל נשמה ומנסה לעורר אותה. הרבה אנשים שנראים לך מנותקים לחלוטין, הם לעיתים קרובות כאלה, שהקול הפנימי שלהם מתעורר בלי שאיש ידע על כך.

אין צורך לחשוב על הזולת אלא רק להאמין בו – שבקצב שלו, בדרך שלו, השם יתברך יקרב אותו אליו.

מצד שני, אתה בעצמך יודע הרי שהעולם מושך, מטביע ומבלבל מאוד. יש ימים שאנחנו מתעוררים להתבודד, ללמוד ולחיות מתוך מחשבה על השם יתברך, ובימים אחרים אנחנו רצים ומתרוצצים ונמחקים ולגמרי מזיכרון אמיתי לגבי התכלית. פשיטות ותמימות היא לעשות את שלנו בשמחה, במתיקות ,אבל אנחנו לא במתיקות הפשוטה הזאת, אנחנו בשכחה מוחלטת. אנחנו בבלבול חושים!

רצים, ממהרים, קונים, מוכרים, עסוקים, מתבלבלים, קמים, נופלים...

מהשטף הזה שנקרא "הימים הזידונים" אנחנו צריכים להתעורר, מהמוות הזה של העולם הזה שמריץ אותנו מעניין לעניין – אנחנו צריכים להתנער. זה המטריקס – צריך לצעוק להשם יתברך שיציל אותנו ממנו.

וכשנזכרים, וכשמתעוררים, אז כל אחד פועל לפי יכולתו. אחד מתעורר ללמוד מחדש, אחד מתעורר להתבודד, אחד בוכה, אחד שר ורוקד – כל אחד בדרכו. העיקר להתעורר מהשינה, והעיקר להאמין שבזכות ההשתדלויות שלנו להתקרב כל פעם להשם יתברך בכוונה, כל האנשים הרחוקים ישמעו גם את הקריאה ויבואו עד אליו, עד לגאולה השלימה.

כל הישועות,

ארז
levhadvarim@gmail.com

כתבות נוספות