שאלה
בס"ד
חברים מקשיבים שלום!!
קודם ישר כח עצום על העבודה שאתם עושים!!
אני ילדה בכיתה ח..
אני ניחשבת לילדה הכי דוייסית בכיתה..
אני כל החיים הייתי מסביב בנות..בה"ס יסודיי היה רק בנות (זה לא חבד או משהו!!) ועכשיו אולפנה שלומדות רק בנות..
אני חושבת שזה הדבר הכי טוב שרק אפשר..
פשוט כל החברות שלי מדברום עם ועל בנים ואני לא..
אני חושבת שזה עדיין לא הגיל..
אבל אני במצב כזה שהשכן שלי שואל אותי מה השעה או אפשר חלב לדוגמה. אני כולי מתפאדחת ולא יודעת לענות לו..
אני לא יודעת עם זה מרוב התרגשות (ניקרא לזה) או משאני מפחדת שזה היתפתח למשהו אחר..
וגם שבעז"ה יגיע הזמן איך אני ידע שביכלל ה"זמן" הגיע ואיך אני יפתח שיחה אייתו?
שוב תודה רבה רבה על הכל! וישר כח גדול לכולם!..
תשובה
שלום לך מקסימה,
כ"כ כיף להתקל בבת צנועה כמוך. הרבה זמן לא יצא לי להתקל בבנות צנועות כאלה, שהצניעות היא טבע בהן…
בעצם, הצניעות נמצאת בטבע של כולנו – הנשים, אבל היום עם העולם המערבי משהו שם קצת התקלקל… עם כל הפרסומות המוחצנות והסרטים המעוותים וכו´ שמגיעים אלינו מכל מיני תרבויות ודתות אחרות – אנחנו מתחילות לאבד את הצפון ולהתבלבל. מתחילות לחשוב שכדי להיות טובות יותר – אנחנו צריכות להיות מוחצנות יותר, וכדי להיות שוות יותר אנחנו צריכות להיות בולטות יותר, ידועות יותר וכו´.
(אגב, זה מאד מתאים לחנוכה שבדיוק עכשיו אנחנו נמצאים בו...)
ואז, אנחנו רואות שרוב הבנות מועסקות מאד בנושא של בנים, מדברות עם בנים וכו´.
את מקבלת תחושה שאת מוזרה – אולי משהו בך לא בסדר? שאת לא מדברת עם בנים, ואת מצניעה את עצמך, ואולי את דוסית מדי ואת צריכה להזהר שלא להגזים…
אז אני שואלת– במה לא להגזים?! בלקיים את רצון השם כמו שהוא רוצה? בלעשות את דבריו באמת?
לא, אין בזה בעיה. ההפך… את רק מקבלת על זה זכויות ואולי אפילו עוד יותר בגלל שאת עושה את זה בשונה מחברות שלך.
את צודקת, לא צריך להגזים בדיבור עם בני המין השני כיוון שהדיבור יוצר קשר. כשאנחנו עומדים למשל בתור לרופא אנחנו לא מרגישים קשר לאלו שיושבים לידנו. אבל אם נפתח את הפה ונגיד למישהו "אוי כ"כ הרבה זמן צריך לחכות לרופא הזה…" והוא יענה לנו ויגיד "כן, אני מחכה פה כבר 20 דקות, מתי התור שלך?..."
פתאום נהיה לנו אכפת מאותו בנאדם. הוא נהיה לא סתם עוד גוף מהלך אלא מישהו, אנחנו אפילו יודעים איך נשמע הקול שלו ומה הטון דיבור שלו…
ואם הדיבור יוצר קשר, עם אדם ש"מיותר" לנו הקשר איתו והקשר יכול להוביל לדברים לא טובים - אין סיבה ליצור קשר כזה.
ההלכה אומרת לנו "אל תרבה שיחה עם האישה", ו"אין שואלים בשלום אישה כלל" בדיוק מהסיבה הזו – שהשיחה הכי קלה, אפילו "מה שלומך", מעוררת את הרגש שבנו! והרגש שלנו כל כך עדין שבקלות רבה הוא יכול להגיע למקומות שמעולם לא היינו רוצים להיות שם…
אחרי שקצת התחזקנו והבנו שזה לא רע לא לדבר עם בנים, אלא אפילו יש בזה הרבה יתרונות, צריך לשים לב גם לעובדה שבע"ה יגיע היום ותרצי להתחתן ולמצוא בן זוג. אז איך באמת זה קורה?
אני רוצה שתנסי לחשוב עם עצמך האם יש בכל זאת מישהו מהמין השני שאת יוצרת איתו קשר – אח, אבא, דוד, בן דוד, גיס וכו´. צריך להיות מינימום של יכולת לדבר עם בן הזוג השני ואם גם זה לוקה בחסר כדאי לבדוק ממה זה נובע ואולי הבעיה עמוקה יותר.
אני רוצה שתקראי תשובה של יצחק מחברים מקשיבים שעונה בדיוק על הנושא הזה:
https://www.kipa.co.il/ask/show/63781
מאחלת לך המון הצלחה ושתדעי לשים את הגבול הנכון בין מותר לאסור,
כל טוב ובהצלחה,
רחלי
evrachel@gmail.com