שאלה
למה כל כל חשובה לנו הצורה בה נמות? למה אנחנו נותנים ערך כל כך גדול למוות? (שמעתי אנשים שאומרים "איזה באסה זה למות בתאונת דרכים כי זה למות סתם בגלל טעות של מישהו, אבל למות בפיגוע זה משהו אחר, זה למות בשביל משהו") אף אחד לא רוצה למות אבל למות בפיגוע זה לא כל כך נורא. למה אנ ו חושבים יותר על איך נמות במקום על איך לחיות, כשהראשון בכלל לא בידנו? אני לא מזלזלת בערך של למות על קידוש ה' אבל למה אנחנו לא מבינים שהרבה יותר חושב (וקשה!) זה לחיות על קישוש ה'?
למה יש המון סיפורים על אלה שמתו על קידוש ה' (או שהיו מוכנים למות) ועל אלה שפשוט חיו על קידוש ה' לא עושים שום סיפורי גבורה? למה את השם של אלו שחיו אף אחד לא מכיר?
(אני ממש אשמח אם אנשים שקוראים את מה שכתבתי וגם חשבו כמוני פעם, או שרוצים לענות לי [חוץ מהרב] יכתבו לי לאימייל)
תשובה
שלום
איני יודע מה יותר חשוב ממה. אבל דבר אחד ברור, שחשוב (וקשה) לחיות על קידוש ה' כפי שכתבת. מאידך, כל הגמרא מלאה סיפורים על תנאים ואמוראים שחיו על קידוש ה', וגם על כאלו שנהרגו על קידוש ה'.
וכן בשואה ישנם סיפורים רבים, המבליטים דווקא את הערך של חיים על קידוש ה', ולאו דווקא המוות על קידוש ה'.
שלום
אייל קרים