עצובה

שלום רב.
אני חייבת להודות שאני לא בטוחה שהבנתי לעומק את השאלה.
יכול להיות שאת קוראת לזה עצובה וזה לא עצב?
אני אסביר-
לי למשל יש דיסק עם שירים מאוד נוגים עם מנגינה שקטה שהרבה פעמים אני אוהבת לשים דווקא אותו ולהתחבר למקומות מאוד עמוקים בנשמה שלי, מחשבות עומק כאלו, על עצמי , על העולם, על הקשיים, על דברים שאנשים חווים. זה כמעט מעין תפילה שלי של התחברות למקומות שונים בעולם- מקומות שהם לא אני, מקומות של אנשים שסובלים לפעמים כי אני מתחברת מאוד לקושי של אחרים. אני אוהבת מאוד סרטים דרמטיים שגורמים לך לקתרזיס- לבכות בסוף ולהוציא את כל מה שיש לך. אני גם מתחברת בקלות לספרים יותר עצובים וכשאני קוראת כתבה בעיתון על משהו שמאוד מרגש אותי אני בוכה חופשי. זה ממש לא אומר שאני אדם עצוב. אני פשוט מסוגלת לראות את הקושי בעולם ולהכיל אותו ולפעמים אני זקוקה להתחבר לצד הזה של העולם, הצד הסובל, כי אני רואה אותו וחשה אותו ואיני רק עסוקה בענייני. אני מאוד "רואה" אחרים.
יכול להיות שאת מדברת על משהו מעין זה?
שאת זקוקה לעיתים להתחבר למקום העמוק הזה בנשמה שלפעמים גם מביא אותו למחשבות יותר עצובות או לידי בכי? כי זה מקום מאוד משחרר בעיני ואני לא רואה את עצמי בלעדיו.
נכון, יש להיות בשמחה תמיד, אבל את הרגישות שלי לאחר ולזוית הזו אינני יכולה להוציא ממני כי אני אדם שדברים לא "עוברים מעליו" אלא דרכו.
זה לא אומר שאין בי שמחה שאני יודעת להוציא לפועל בהרבה מקרים, וייתכן שאנשים אחרים חושבים עלי דברים: שאני שמחה, מאושרת, ככה או ככה זה לא ממש משנה מה חושבים עלי. משנה מה אני כרגע מעידה בפניך שאני: אני אדם מורכב, מרגעים שחלקם שמחה, חלקם עצב, חלקם כעס לצערי. ובפעמים שונות אני צריכה להתחבר לחלקים השונים שבי כי אחרת אני לא שלמה, אני לא יכולה להזניח צד שלם בי ובאישיותי. זה לא נראה לי כל כך חשוב שיראו את זה עלי. הרי בסוף לאנשים יש דיעות עליך מכאן ועד הודעה חדשה ואתה מה שאתה. לא נוכל לעבוד על מה אנחנו מחצינים כל הזמן. רוב הזמן זה בכלל לא בשליטתנו מה אנחנו מחצינים.
צריך להיות מי שאתה ושלם עם עצמך, ולעבוד על מה שאתה לא שלם איתו או מה שלא נכון עבורך ועבור אורח חייך. ההחצנה באה מעצה- כי פני האדם- הם האדם.
אם חשוב לך להתפס רצינית יותר את יכולה לעבוד על זה. אבל לא ייתכן שמה שיכוון אותנו בחיים זה איך אנחנו נראים. דווקא דבר כזה יכול להשיג תוצאה הפוכה- מרוב שתעבדי קשה על מה את מחצינה ומה רואים בך- לא תתעסקי במהות שהיא המידות והעבודה עליהן וכל ההחצנה תהפוך שגויה.
אנחנו צריכים לעבוד בעצמנו על עצמנו לבחור בדרך הנכונה והטובה ואז השיקוף יבוא מעצמו כי המידות שלנו הם מה שאנחנו ולא דברים אחרים, חיצוניים.

מקווה שסייעתי,

שלומציון.