שאלה
ברצוני רוצה לשאול כמה שאלות:
1. עם ישראל שהיו במדבר שאכלו מאכלים רגילים, למשל חלב, בשר,ןכן...אך אנחנו אןמרים שבני ישראל רק אכלן מן?
2. הנפש של בני אדם לאחר פטרתו עולה לשמים. לאן הולך הנפשות של חיות ובחמות?
3. אנו אומרים להשם אין לו דמות הדוף. אבל במיקרה בכמה מקומות מציין כאלו להשם שישלו ידיים,רגלים וכו...איך אנו מתאלמים מהמקרא, וכיצד אנו יכלים לשכניה את אנשים שמציינים כוחכות מהמקרא?
תודה מקרה לב!!
תשובה
בע"ה
שלום רב,
1. אמנם חלב ובשר מן הסתם אכלו כי היו להם בהמות וחיות, אבל עיקר המזון הוא הרי בא מן הצומח, חיטה ושעורה וירקות, וזה לא היה להם, והמן היוה תחליף יחיד.
2. יש להם נפש שונה לגמרי, או יותר נכון, להם ולנו יש נפש אבל לנו יש גם נשמה והיא זו שנשארת קיימת לחיי העולם הבא. הנפש הבבהמית היא זו שמחיה את הגוף ונותנת לו את יכולת הפעולה, והיא נעלמת עם המוות, או היעלמותה גורמת את המוות.
3. הבעיטויים הללו הם רק על דרך ההשאלה. כיון שאנחנו רוצים לומר שהוא עושה כל מיני דברים, הרי שאין לנו דרך לומר זאת אלא שהוא פעל ב"יד חזקה" וכד´. כי אצלינו פעולה בעצמה כזו נעשית בידים חזקות! ההגיון מחייב שזה כך כי אחרת אין משמעות לידים , רגליים וכל זה כי לא עולה על דעת אף אחד שאת העטולם ניתן לברוא בשתי ידים, או לדבר עם משה ועם ישראל בפה ללא מערכת הגברה, כך שברור שהביטויים הם מושאלים בלבד על מנת שאנחנו נבין לפ-י המושגים שלנו.
ואכן , המעמיק בחכמת הסוד לומד שבעצם כל המושגים שאנחנו משתמשים בהם הם מושגים "מסבירים"ולא מושגים אמיתיים, ושם השמוש במושגים הוא עוד הרבה יותר רחב ועמוק.
בברכה, אליעזר