על סף שבירה-דחוף מאוד מאוד

שאלה

שלום

אני בן 19 וחצי

ולומד בישיבת הסדר (שנה ב').

אני ב"ה אדם שהוא מאוד מאמין ,קראתי את בגן האמונה ומאוד התחברתי למה שנאמר שם ואי כבר בערך שנה וקצת משתדל ליישם בחיים עצמם את העצות או לחיות את החים בעיניים של אמונה.

אני נמצא כעת במצב של כמעט שבירה במיוחד לאחר יום הכיפורים...

אספר לרב קצת על מה שעבר עליי בשנה החולפת בכמה אופנים:

1) כסף: מסוף כיתה יב' ניסתי למצוא עבודה לחופש ואחרי שחיפשתי והפכתי את העולם-לא מצאתי,

בתחילת שנה א' עבדתי פה ושם בכל מיני עבודות מאולתרות.

ומאז בחופשים(בין הזמנים וכ'ו)

ניסיתי למצוא עבודה ולא מצאתי.

התיכול גבר במיחוד לאחר שמחודש תמוז הייתי בבית עד רח' אלול במיחוד כדי לעבוד ולא מצאתי...או שהציעו לי עבודה והייתי בטיול...

התחושה היא שבכל פעם שאני מנסה למצוא עבודה אני נתקל בקיר(לא נעים לי לקחת מההורים של כסף, וחוץ מזה אדם בגיל שלי רוצה שיהיה לו כסף משלו.)

חשוב לי להדגיש שבמשך השנה הייתי במצבים שכמעט ייאוש אבל חיזקתי את עצמי בכך שהכל לטובה ובעתיד אמצא עבודה.

סיכום מעל שנה במצטבר אני מחפש עבודה כדי שיהיה לי קצת כסף ...וכל המאמצים למציאה עולים בתוהו..(התפילות עזרו לדברים אחרים לא לעבודה)

2) מעבר לישיבה: אני מחפש ישיבה מלקראת סוף שנה שעברה, אין לי כח לפרט. אבל המסקנה הסופית למרות רצוני העז ללמוד תורה ולרכז את כוחות שלי בלימוד תורה בישיבה אני נאלץ לחפש ישיבות...ולעת עתה עדיין לא מצאתי.

התחושה היא שהרבה דברים שנראים מבחוץ פשוטים מבפנים הם קשים.

אחזור לתחושה שאחריי כיפור.

ביום כיפור התפללתי בחיל ורעדה ובתכוונות עצומה ובסוימו של הצום הרשתי שהתעלתי ב"ה מבחינת רוחנית,ואמרתי לעצמי שהנה נפתחה שנה חדשה...

מבחינת עבודה והישיבה זה לא נראה כך.

כבוד הרב אני מרגיש מבוזבז ומתוסכל כי אני לא ממצא את עצמי

למה לקום בבוקר מוקדם עם אין איך למלאות את היום?!

אני לומד תורה קובע עיתים לתורה מתפלל 3 תפילות ב"ה, אוכל נח ו....מבזבז את רוב היום.

ב"ה אני יודע ומרגיש שהמחשב(אין לי טלוויזיה) זה בזבוז זמן ואני בקושי נמצא עליו.

אני באמת לא יודע מה לעשות כבר!!!

כואב לי על עצמי (התחושה הזו של הבזבוז ביא כל פעם חוזרת כשאני נמצא בבית לתקופה ארוכה.

עכשיו גם אני מרגיש שאין לי כח להתפלל ...יכול להיות שיש לי איזשהו פגם באמונה שגורם להרגיש את ההרגשה ה

תשובה