שאלה
לאחרונה נפגשתי בשאלה שלא חשבתי שתציק לי עד כדי כך...
למה אנחנו עושים טוב?
מאיפה נובע הרצון הזה? האם זה בגלל שאנחנו מצפים מעצמנו לא לאכזב? או אולי אנחנו מפחדים שיחשבו עלינו דברים לא טובים? או שבאמת זה טבוע בנו בצורה שורשית ועמוקה?
בשביל לחדד את השאלה שלי- ילד קטן, יעשה טוב גם אם לא ילמדו אותו(כי זה הטבע שלו..) או שהוא עושה כי ככה אמרו לו ואולי מצפה לאיזשהו פידבק (לרצות מישו)??...
מעבר לזה- למה יש אנשים שמעיזים לא לעשות טוב? ובעצם- אולי מעיזים זאת לא הגדרה נכונה אם זה אמור להיות טבוע בנו...
איך אפשר לדעת שאני עושה טוב מתוך רצון פנימי אמיתי לעשות טוב ולא מתוך רצון אגואיסטי ארצי?!?
אנחנו עושים טוב כי ה' ציווה או כי זה הרצון שלנו ומה שיעשה לנו טוב בנק' זמן כזו או אחרת?...
ברור שהתורה נוגעת לכל שלב בחיים שלנו אבל שהאלה שלי היא- מאיפה הרצון הזה נובע???
תודה מראש ויישר כח גודל! אתם עושים עבודת קודש!!
תשובה
שלום לך
יישר כח על השאלה היפה. בע"ה אקדים הקדמה קצרה ואח"כ אענה על השאלות.
מקור הטוב בעולם, הוא רבונו של עולם. הוא נטע בעולם ובנו כוחות אדירים של טוב, ולהבדיל כוחות אדירים של רע. אמנם, הטוב הרבה יותר שרשי ועמוק וכוחות הרע נועדו רק לשרת אותו וזה נושא עמוק ורחב מאד.
הטוב הזה בעולם הוא מופיע בהרבה מאד צורות. הוא גם מופיע בהבנות האינטואטיביות שלנו, הוא גם מופיע בהבנות חברתיות, הוא מופיע בטבע, ובעוד צורות מצורות שונות.
אמנם, כמו שאמרנו, יש גם רע בעולם והוא גם מופיע בצורות שונות - ביצר הרע שבקרבנו, בנטיות רעות של חברה, גם הוא מופיע בטבע - חיות טורפות, ובעוד צורות.
כשתינוק לאט לאט מתפתח, הוא מתודע לאט לאט לטוב ולרע הקימים בעולם, וגם קימים בו, וזהו החינוך שאנחנו מחויבים לחנך אותו - לבחור בטוב, לדבוק בטוב, ולהיות חלק מכל גילויי הטוב בעולם.
ועכשיו אנסה לענות על השאלות אחת לאחת
[מאיפה נובע הרצון הזה? האם זה בגלל שאנחנו מצפים מעצמנו לא לאכזב? או אולי אנחנו מפחדים שיחשבו עלינו דברים לא טובים? או שבאמת זה טבוע בנו בצורה שורשית ועמוקה?]
התשובה היא, [גם וגם וגם]. בשלב ראשון, הרצון הזה נובע מכל הדברים האלו ביחד. חלק מעבודת ה' שלנו היא לאט לאט להתרומם ולעשות את הטוב רק מתוך עצם זה שהוא טוב. כך לימדונו חז"ל - לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן - בא לשמן.
[איך אפשר לדעת שאני עושה טוב מתוך רצון פנימי אמיתי לעשות טוב ולא מתוך רצון אגואיסטי ארצי?!?].
בשלב ראשון אי אפשר לדעת, אבל אין רע בכך לעשות טוב מתוך רצון אגואיסטי. כל עוד אדם שומר על עצמו, שיעשה רק טוב ולא יעשה רע, הוא מחובר לטוב - לרבונו של עולם, לתורה. כמו שכתבתי, חלק מההתקדמות בעבודת ה', קשורה להבנה יותר עמוקה של הרצון שלי לעשות טוב ובירורו. (במסילת ישרים זו מידת ה'טהרה', שהיא מדרגה גבוהה)
[אנחנו עושים טוב כי ה´ ציווה או כי זה הרצון שלנו ומה שיעשה לנו טוב בנק´ זמן כזו או אחרת?...]
ה' ציווה אותנו לעשות טוב, אבל הוא לא רק ציווה אותנו אלא גם ברא בעולם כוחות ודברים שימשכו אותנו לעבר הטוב הזה. הוא גם נפח בנו נשמה אלוקית שמושכת אותנו לכיוון הציווי הזה. לעומת זה, הוא גם שם בנו נפש בהמית שמושכת לכיוון ההפוך, והבחירה בין הטוב והרע, היא בעצם בחירה בין שתי כוחות פנימיים שנמצאים בנו.
מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי
טוביה
tsbias@Actcom.co.il