על חרדים ויום העצמאות

שלום רב
בהחלט זו אחת משאלת השאלות,
קודם כל כמובן איני יכול לייצג את החרדים בצורה מושלמת כיון שכפי שאתה מבין אינני חושב כך, (למרות שאני מכיר אישית כמה חרדים שחגגו וחוגגים את יום העצמאות... ואני גם מכיר אישית הרבה חרדים שלא חוגגים ביום העצמאות)
למעשה, צריך לחלק את התשובה לשניים:
א. הסיבה מדוע לא שמחים במדינה, ולא רואים בה ראשית צמיחת גאולתנו.
ב. הסיבה לכך שלא רואים בנס הקמת המדינה נס שיש לקבוע יום ולחוג אותו.

ונפתח מהתחלה:
חוסר הכרה במדינה
יש כאלו המאמינים שמדינה כזו שהוקמה על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות (שפעם כונו חופשיים, והיום חילונים) לא יכולה להוות חלק מרכזי בגאולת עם ישראל, ואם היא מצליחה כנראה שדבר זה הוא מעשה שטן.
יש הטוענים כי עצם הקמת המדינה היא איסור חמור כלשעצמו, בהסתמכם על האגדתא במסכת כתובות האומרת שהקב"ה השביע את עם ישראל ג´ שבועות, ואחת מהן היא שלא יעלו כחומה/בחומה, ואחת שלא ימרדו באומות, דבר שלדעתם לא התקיים בהקמת מדינת ישראל, אלא הופר, לכן לדעתם הקמת המדינה היא חטא גדול כשלעצמו.
יש עוד שמבינים משום מה כי הגאולה לא מתרחשת בדרך הטבע, אלא תנחות עלינו בהנחתה עם ביאת המשיח, ולכן לא שייך כלל מונח כזה שנקרא ´ראשית צמיחת גאולתנו´ שכן הגאולה תקפוץ עלינו בבת אחת, ולא בתהליך ארוך.
טענה שלא ניתן לקבוע יום לזכר נס
ישנם כאלו האומרים כי גם אם הקמת מדינת ישראל היא נס גדול, עדיין לא ניתן לקבוע יום חג לזכר נס זה, כיון שהיום לא ניתן לחדש חגים.
כמו כן יש שאומרים שהגם שיש דברים טובים במדינת ישראל, יש גם דברים שאינם טובים: המדינה לא מספיק לאומית, לא מתייחסת בכבוד מספיק לדתיים ואף מתנכלת אליהם, כמו כן ישנם טענות אישיות גם כלפי האנשים מקימי המדינה.
כל טענות אלו כידוע ניתנות לדחייה בצורה פשוטה.
מבואר בהרבה מקומות, שהגאולה היא תהליך ארוך, ולא משהו שרק נוחת עלינו בבום, וגדולי ישראל בדורות האחרונים מכל הסוגים אמרו כי דורנו הוא דור של גאולה, השואה הנוראה שהוכיחה לנו, כי עם ישראל אינו יכול לחיות יותר בגלות, וגם לאומות העולם הוכח דבר זה, ההתעוררות הציונית שהיתה באירופה ב- 300 שנה האחרונות בצורה בלתי מוסברת, הצלחת מדינת ישראל, והעליות לארץ ישראל שהצליחו להכפיל את אוכלוסית הארץ פי כמה מאות! כל אלו מעידים כמאה עדים על כך שהקב"ה פועל ויוצר בעולם, ומקדם אותנו לקראת הגאולה.
כמו כן מדינת ישראל תוך קשיים אדירים הצליחה לשרוד בדרך נס, משך כל שנות קיומה, ולשגשג פי כמה וכמה מכל המדינות שסביבה, דבר שלא ניתן לתפיסה בשכל מבלי להתייחס ליד ה´.
לפי דעת הרמב"ן יש מצווה גדולה בהקמת מדינה, שכן רק אז ניתן לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל בשלימות, זאת ועוד, הכוזרי כבר מציין כי מרכזו הרוחני של עם ישראל, וחייו הרוחניים הפשוטים יכולים להיות רק בארץ ישראל, וברור שתחת שלטון יהודי יש הרבה יותר יכולת לקיום המצוות וללימוד תורה (איזו עוד מדינה שתומכת באברכים הלומדים תורה???)
אך למעשה, גם היסטורית רוב האנשים במדינת ישראל שמחו עם הקמת מדינת ישראל, גם אנשים מהציבור המכונה ´חרדי´, כמעט לא היה אדם שלא שמח והתגאה בכך שיש לו מדינה. לדוגמא הרב כהנמן ראש ישיבת פוניבז´ היה תולה דגל על הישיבה, והיה אומר שוודאי שהקמת המדינה היא נס גדול, וצריך להודות לה´ על כך, עם התפתחות השנים, ודעיכת ההתלהבות מהמדינה התחילו אנשים מסויימים להוריד את יחסם למדינה כחלק מרכזי בגאולה, והסתכלו רק על היחס התועלתני שלהם כלפי המדינה, מבלי להתייחס לצד הרעיוני.

לגבי השאלה מדוע יש מחלוקות בין הציבור הדתי לאומי לבין החרדים, היא שאלה טובה מאוד, ואנסה לענות עליה גם כן בכמה נקודות:
ראשית: לא הוכח מדעית שהמחלוקת בין החרדים לדתיים גדולה יותר מבין המחלוקת שבין דתיים לחילונים למשל.
אבל גם אם כן, כבר ידוע שככל שעמדותיו של אדם מוצקות יותר,ונובעות ממקום יותר חשוב ועקרוני, כך גם הוא יעמוד על דעתו יותר, ויתווכח עם אדם שחושב אחרת ממנו.
אין זאת אומרת שמחלוקת זאת היא אידיאל, חס ושלום, כל מחלוקת אינה רצויה, אך רק באתי לתרץ מדוע קיימת מחלוקת כזו.
ברור אמנם שאדם לא צריך להכנס למחלוקת זאת, לקחת את הדברים הטובים מכל ציבור שיש, ולא להכניס את ראשו במחלוקות כאלו, אלא להשתדל כמו שאמרת לאהוב את כל עם ישראל, דתיים חרדים וחילונים.

בברכה
עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com