עליות וירידות רוחניות

שלום וברכה,

ראשית, צריך להבין שאין בחיים מצבים "סטאטיים". או שנמצאים בעליה רוחנית, או חס וחלילה בירידה. השאלה היא כיצד אפשר להמצא תמיד בעליה? הרי אי אפשר תמיד להיות בדביקות רוחנית גבוהה. סיבה אחת היא מפני שאנו צריכים לעסוק בחיים בכל מיני עיסוקים גשמיים- בריאות, עבודה, קניות , חברים וכ', ורק יחידי סגולה יכולים להגיע למדרגות בהן הם מצויים תמיד בעולמות קדושים. וסיבה שניה היא שאפילו בתוך עולם הקודש אי אפשר להימצא תמיד בתחושות של התרגשות ודביקות. (לימוד גמרא למשל לעומת "תניא", "מסילת ישרים", "אורחות צדיקים" וכ')
הרמב"ם במורה נבוכים כותב שכשאדם עוסק בתורה ובתפילה הוא צריך לפנות את כל מחשבותיו רק לקדושה, וכשהוא בבית המרחץ או כשהוא עוסק בשאר עיסוקי החול שהוא נצרך להם, שיחשוב בליבו על ענייניו הגשמיים. עיקרו של עניין- האדם צריך להיות כולו פנוי במחשבותיו לדבר שבו הוא עוסק- אם בצבא, בעבודה, עם ילדיו וכ', ואם בתורה ובתפילה. אדם שחי חיים כאלו יגלה שאט אט גם עיסוקיו החומריים יתעלו וישרתו את עולמו הרוחני.
בעל התניא כותב בספרו שעצם העיסוק בתורה, שהיא כביכול חכמתו ורצונו של הקב"ה- זוהי הדביקות בו. וזה דבר שאנו יכולים להבין בפשטות: אם נראה אדם מסוים שכולו מהורהר בדבר מסוים, "נעיר" אותו ונשאל אותו איפה הוא נמצא, ודאי שהתשובה האמיתית יותר היא שהוא נמצא במקום שעליו הוא חושב. משום שאם אשאל אותך מי את- ודאי שהתשובה היא לא "ידים ורגליים", אלא היא מצויה במקום שבו השכל נמצא.
לכן, א. אני מציע שקודם כל תשתדלי שבתפילה ובלימוד הרוחני תפני את מחשבותייך לקדושה. (ואח"כ, כשתעסקי בעיסוקי החול- תפני את המחשבות לחול). ב. אי אפשר כל הזמן לחפש דביקות ברגש כי זה בלתי אפשרי כמעט, ולכן חשובה ההבנה שעצם העיסוק בתורה היא הדביקות.
בקשר לשיעורי התורה- "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ". אבל חשוב לשמור על חיי תורה לא רק במדרשות ובישיבות, אלא דווקא בחיי השגרה השוחקים. בעז"ה בהצלחה רבה בלימודייך בעתיד, ושתזכי לשמוע ללמוד, וללמד.
כל טוב, אבישי.